Mishnah Arakhin 2

אין בערכין פחות מסלע. ולא יתר על חמשים סלע. כיצד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום. פחות מסלע והעשיר נותן חמשים סלע. היה בידיו חמש סלעים. רבי מאיר אומר אינו נותן אלא אחת. וחכמים אומרים נותן את כולם. אין בערכין פחות מסלע. ולא יתר על חמשים סלע. אין פתח בטועה פחות משבעה. ולא יתר על שבעה עשר אין בנגעים פחות משבוע אחד. ולא יתר על שלשה שבועות:

There is no evaluation less than one sela, nor more than fifty selas. How so? If one paid a sela and became rich, he need not give any [more]. But if he gave less than a sela and became rich, he must pay fifty selas. If he had five selas in his possession: Rabbi Meir says: he need not give more than one; The sages say he must give them all. There is no evaluation less than one sela, nor more than fifty selas. If a woman makes a mistake in her reckoning there is no re-opening for her [of the niddah count] earlier than seven, nor later than after seventeen days. No signs of leprosy are shut up for less than one week and none more than three weeks.

אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה ולא נראה יתר על שמנה. שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יתר על שלשה. לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה. ולא יתר על אחד עשר. קטן נמול אין פחות משמונה ולא יתר על שנים עשר:

There are never less than four full months in the year, nor did it seem right to have more than eight. Two loaves were eaten, never earlier than the second day, nor later than the third day. The shewbread was eaten never earlier than the ninth day, nor later than the eleventh day. An infant may never be circumcised earlier than the eighth nor later than the twelfth day.

אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש. ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה. אין פוחתין משני נבלין ולא מוסיפין על ששה. אין פוחתין משני חלילין. ולא מוסיפין על שנים עשר. ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח. בשחיטת פסח ראשון. ובשחיטת פסח שני. וביום טוב ראשון של פסח. וביום טוב של עצרת. ובשמנה ימי החג. ולא היה מכה באבוב של נחשת. אלא באבוב של קנה. מפני שקולו ערב. ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי. מפני שהוא מחליק יפה:

There are never less than twenty-one blasts in the Temple and never more than forty-eight. There are never less than two harps, nor more than six. There are never less than two flutes, nor more than twelve. On twelve days in the year the flute was played before the altar: At the slaughtering of the first pesah, At the killing of the second pesah, On the first festival day of Pesah, On the festival day of Atzeret (Shavuot), And on the eight days of Sukkot. And they did not play on a pipe [abuv] of bronze but on a pipe of reed, because its tune is sweeter. Nor was anything but a single pipe used for closing a tune, because it makes a pleasant finale.

ועבדי הכהנים היו דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר משפחות בית הפגרים. ובית צפריה. ומאמאום היו משיאין לכהונה. רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר לוים היו:

They were slaves of the priests, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose said: they were of families from Bet Hapegarim, Bet-Zipparya and from Emmaus, places from which priests would marry [women]. Rabbi Hanina ben Antigonos said: they were Levites.

אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים. כדי לשבת ולשני ימים טובים של ראש השנה. ומוסיפין עד לעולם. אין פוחתין משתי חצוצרות. ומוסיפין עד לעולם. אין פוחתין מתשעה כנורות. ומוסיפין עד לעולם. והצלצל לבד:

There were never less than six inspected lambs in the chamber of lambs, enough for Shabbat and the [two] festival days of Rosh Hashanah, and their number could be increased infinitely. There were never less than two trumpets and their number could be increased infinitely. There were never less than nine lyres, and their number could be increased infinitely. But there was only one cymbal.

אין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן. ומוסיפין עד לעולם. אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר. ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה. כדי ליתן תבל בנעימה. רבי אליעזר בן יעקב אומר. אין עולין למנין. ואין עומדים על הדוכן אלא בארץ היו עומדין. וראשיהן מבין רגלי הלוים וצוערי הלוים היו נקראין:

There were never less than twelve levites standing on the platform and their number could be increased into infinity. No minor could enter the court of the sanctuary to take part in the service except when the Levites stood up to sing. Nor did they join in the singing with harp and lyre, but with the mouth alone, to add flavor to the music. Rabbi Eliezer ben Jacob said: they did not count in the required number, nor did they stand on the platform. Rather they would stand on the ground, so that their heads were between the feet of the levites. And they were called the youth of the Levites.