Mishnah Ketubot 4

נערה שנתפתתה. בושתה ופגמה וקנסה של אביה. והצער בתפוסה. עמדה בדין עד שלא מת האב. הרי הן של אב. מת האב הרי הן של אחין. לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב. הרי הן של עצמה. עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב. מת האב. הרי הן של אחין. לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה. הרי הן של עצמה. רבי שמעון אומר. אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה. מעשה ידיה. ומציאתה. אף על פי שלא גבתה. מת האב. הרי הן של אחין:

If a young girl was seduced [the compensation for] her embarrassment and blemish and the fine belong to her father; [and the compensation for] pain in the case of one who was raped. If the girl’s case was tried before her father died [all the forms of compensation] are her father’s. If her father [subsequently] died they are her brothers’. If her father died before her case was tried they are hers. If her case was tried before she became of majority age [all forms of compensation] are her father’s. If her father [subsequently] died they are her brothers’. If she became of majority age before her case was tried they are hers. Rabbi Shimon says if her father died before she could collect [the payments] they belong to her. Her handiwork and anything she finds, even if she had not collected [the proceeds] belong to her brothers if her father died.

המארס את בתו וגירשה. אירסה ונתארמלה. כתובתה שלו. השיאה וגירשה. השיאה ונתארמלה. כתובתה שלה. רבי יהודה אומר. הראשונה של אב. אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה:

If a man gave his daughter in betrothal and she was divorced, [and then] he gave her [again] in betrothal and she was widowed, her ketubah belongs to him. If he gave her in marriage and she was divorced [and then] he gave her [again] in marriage and she was left a widow, her ketubah belongs to her. Rabbi Judah said: the first belongs to her father. They said to him: as soon as he gives her in marriage, her father loses all control over her.

הגיורת שנתגיירה בתה עמה. וזנתה. הרי זו בחנק. אין לה לא פתח בית האב. ולא מאה סלע. היתה הורתה שלא בקדושה. ולידתה בקדושה. הרי זו בסקילה. אין לה לא פתח בית האב. ולא מאה סלע. היתה הורתה ולידתה בקדושה. הרי היא כבת ישראל לכל דבר. יש לה אב ואין לה פתח בית האב. יש לה פתח בית האב ואין לה אב. הרי זו בסקילה. לא נאמר פתח בית אביה אלא למצוה:

The daughter of a convert who converted together with her mother and then committed an act of fornication is subject to the penalty of strangulation. She is not [stoned] at the door of her father’s house nor [does her husband pay the] hundred sela’. If she was conceived in unholiness but her birth was in holiness she is subject to the penalty of stoning. She is not [stoned] at the door of her father’s house nor [does her husband pay the] hundred sela’. If she was both conceived and born in holiness she is regarded as a daughter of Israel in all respects. A girl who has a father but no door of her father’s house; or a door of her father’s house but no father, is subject to the penalty of stoning [the verse did not state] “the opening of her father’s house” (Deut. 22:21) except as a precept.

האב זכאי בבתו בקדושיה. בכסף. בשטר. ובביאה. וזכאי במציאתה. ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה. ומקבל את גיטה. ואינו אוכל פירות בחייה נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה. וחייב במזונותיה. בפרקונה. ובקבורתה. רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל. לא יפחות משני חלילים ומקוננת:

A father has authority over his daughter in her betrothal [whether it was effected] by money, document or intercourse. He is entitled to anything she finds, to her handiwork and to annul her vows. He receives her get but he has no usufruct [from her property] during her lifetime. When she marries, the husband surpasses him [in his rights] in that he has usufruct during her lifetime. And he is obligated to feed her, to pay a ransom for her and to provide for her burial. Rabbi Judah says: even the poorest man in Israel must provide no less than two flutes and one lamenting woman.

לעולם היא ברשות האב. עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין. מסר האב לשלוחי הבעל. הרי היא ברשות הבעל. הלך האב עם שלוחי הבעל. או שהלכו שלוחי האב. עם שלוחי הבעל. הרי היא ברשות האב. מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל. הרי היא ברשות הבעל:

She remains in the domain of her father until she enters the domain of her husband [by going into the bridal chamber] at marriage. If her father delivered her to the agents of the husband she passes into the domain of her husband. If her father went with the husband’s agents or if the father’s agents went with the husband’s agents she remains in the domain of her father. If her father’s agents delivered her to the husband’s agents she passes into the domain of her husband.

האב אינו חייב במזונות בתו זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. הבנים ירשו. והבנות יזונו. מה הבנים אינן יורשין. אלא לאחר מיתת האב. אף הבנות אינן נזונות. אלא לאחר מיתת אביהן:

A father is not obligated to maintain his daughter. This exposition was made by Rabbi Elazar ben Azariah in front of the sages in the vineyard of Yavneh: “The sons shall inherit [their mother’s kethubah] and the daughters shall be maintained [out of their father’s estate” just as the sons do not inherit except after the death of their father, so the daughters are not maintained except after the death of their father.

לא כתב לה כתובה. בתולה גובה מאתים. ואלמנה מנה. מפני שהוא תנאי בית דין. כתב לה שדה. שוה מנה. תחת מאתים זוז. ולא כתב לה כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך. חייב. שהוא תנאי בית דין:

If he did not write a kethubah for her, a virgin still collects two hundred zuz and a widow one mane, because it is a condition laid down by court. If he assigned to her in writing a field that was worth one mane instead of the two hundred zuz and did not write for her, “All property that I possess is a lien for your ketubah”, he is liable [for the full amount] because it is a condition laid down by the court.

לא כתב לה אם תשתבאי אפרקינך. ואותבינך לי לאינתו. ובכהנת אהדרינך למדינתך. חייב. שהוא תנאי בית דין:

If he did not write for her, “if you are taken captive I will ransom you and take you again as my wife”, or in the case of a priest’s wife, “I will restore you to your people”, he is liable [to carry out these obligations], because it is a condition laid down by court.

נשבית חייב לפדותה. ואם אמר הרי גיטה. וכתובתה תפדה את עצמה. אינו רשאי. לקתה חייב לרפאותה. אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה. רשאי:

If she was taken captive he is obligated to ransom her; And if he said, “Here is her get and her ketubah, let her ransom herself”, he is not allowed [to act accordingly]. If she was injured it is his duty to provide for her medical treatment; And if he said, “Here is her get and her ketubah, let her heal herself”, he is allowed [to act accordingly].

לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי. אינון ירתון כסף כתובתיך. יתר על חולקיהון דעם אחוהון. חייב. שהוא תנאי בית דין:

If he did not write for her, “The male children that will be born from our marriage shall inherit the money of your ketubah over and above their shares with their brothers”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court.

בנן נוקבין דיהויין ליכי מינאי. יהויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי. עד דתנסבן לגוברין. חייב. שהוא תנאי בית דין:

If he did not write for her, “the female children that I will have from you will dwell in my house and be maintained out of my estate until they are taken in marriage”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court.

את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי. חייב. שהוא תנאי בית דין. כך היו אנשי ירושלם כותבין. אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם. אנשי יהודה היו כותבין. עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך. לפיכך אם רצו היורשין. נותנין לה כתובתה. ופוטרין אותה:

If he did not write for her, “You shall live in my house and be maintained from my estate throughout the duration of your widowhood”, he is nevertheless liable, because [this clause] is a condition laid down by the court. Thus did the men of Jerusalem write. The men of Galilee wrote as did the men of Jerusalem. The men of Judea used to write: “Until the heirs wish to pay you your ketubah”. Therefore if the heirs wish to, they may pay her her ketubah and dismiss her.