Mishnah Yoma 1

שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול. מביתו ללשכת פלהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו. שמא תמות אשתו. שנאמר (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו. ביתו זו אשתו. אמרו לו אם כן אין לדבר סוף:

Seven days before Yom HaKippurim they remove the high priest from his house to the chamber of the counselors and they set up another priest to take his place lest something should occur to him to disqualify him [from being able to worship]. Rabbi Judah said: they even prepare another wife for him in case his wife should die, as it says “And he shall make atonement for himself and for his house” (Leviticus 16:6): “his house” this refers to his wife. They said to him: if so there would be no end to the matter.

כל שבעת הימים הוא זורק את הדם. ומקטיר את הקטורת. ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל. ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב. שכהן גדול מקריב חלק בראש. ונוטל חלק בראש:

All seven days he sprinkles the blood and burns the incense and cleans lamps and offers the head and the leg; And on all other days if he wants he offers, for the high priest is first in offering a portion and has first place in taking a portion.

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום. ואומרים לו אישי כהן גדול. קרא אתה בפיך שמא שכחת. או שמא לא למדת. ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח. ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים. כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה:

They delivered to him elders from the elders of the court and they read before him [throughout the seven days] from the order of the day. And they say to him, “Sir, high priest, you read it yourself with your own mouth, lest you have forgotten or lest you have never learned.” On the eve of Yom HaKippurim in the morning they place him at the eastern gate and pass before him oxen, rams and sheep, so that he may recognize and become familiar with the service.

כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה. ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחים אותו לאכול הרבה. מפני שהמאכל מביא את השינה:

All seven days they did not withhold food or drink from him. On the eve of Yom HaKippurim near nightfall they would not let him eat much because food brings about sleep.

מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה. והעלוהו לעליית בית אבטינס. והשביעוהו ונפטרו והלכו להם. ואמרו לו אישי כהן גדול. אנו שלוחי בית דין. ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה. שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין:

The elders of the court handed him over to the elders of the priesthood and they took him up to the upper chamber of the house of Avtinas. They adjured him and then left. And they said to him [when leaving]: “Sir, high priest, we are messengers of the court and you are our messenger and the messenger of the court. We adjure you by the one that caused His name dwell in this house that you do not change anything of what we said to you.” He turned aside and wept and they turned aside and wept.

אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו. ואם רגיל לקרות קורא. ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו. באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר. פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל:

If he was a sage he would expound, and if not, the disciples of the sages would expound before him. If he was familiar with reading [the Scriptures] he would read, if not they would read before him. From what would they read before him? From Job, Ezra and Chronicles. Zechariah ben Kv’utal says: I have often read before him from Daniel.

בקש להתנמנם. פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה. ואומרים לו אישי כהן גדול עמוד והפג אחת על הרצפה. ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה:

If he wished to sleep, young priests would snap their middle finger before him and say: “Sir high priest, stand up and drive the sleep away by standing once on this [cold] floor. They would keep him busy until the time for the slaughtering [of the daily morning offering] would arrive.

בכל יום תורמין את המזבח. בקריאת הגבר. או סמוך לו. בין לפניו. בין לאחריו. ביום הכפורים מחצות. וברגלים. מאשמורה הראשונה. ולא היתה קריאת הגבר מגעת. עד שהיתה עזרה מלאה מישראל:

Every day they would remove [the ashes from] the altar at the cock’s crow or close to that time, either before or after. But on Yom HaKippurim from midnight, and on the festivals at the [end of the] first watch; And the cock’s crow would not arrive before the Temple court was full of Israelites.