Mishnah Sukkah 4

לולב וערבה. ששה ושבעה. ההלל והשמחה שמונה. סוכה. וניסוך המים. שבעה. והחליל חמשה. וששה:

[The rituals of] the lulav and the aravah are for six or seven [days]; The Hallel and the rejoicing are for eight [days]; The sukkah and the water libation are for seven [days]; The flute is for five or six [days].

לולב שבעה. כיצד. יום טוב הראשון של חג. שחל להיות בשבת. לולב שבעה. ושאר כל הימים ששה:

“The lulav for seven.” How so? If the first day of the festival fell on Shabbat, the lulav [is taken for] seven days; on any other day, [it is taken] for six.

ערבה שבעה. כיצד. יום שביעי של ערבה. שחל להיות בשבת. ערבה שבעה. ושאר כל הימים ששה:

“The aravah seven days.” How is this? If the seventh day of [the ritual of] the aravah fell on Shabbat, [it lasts] seven days; if it fell on any other day, [it lasts only] six.

מצות לולב כיצד. יום טוב הראשון של חג. שחל להיות בשבת. מוליכין את לולביהן להר הבית. והחזנין מקבלין מהן. וסודרין אותן על גב איצטבא. והזקנים מניחין את שלהן בלשכה. ומלמדים אותם לומר. כל מי שמגיע לולבי בידו. הרי הוא לו במתנה. למחר משכימין ובאין. והחזנין זורקין אותם לפניהם. והן מחטפין. ומכין איש את חבירו. וכשראו בית דין שבאו לידי סכנה. התקינו שיהא כל אחד ואחד. נוטל בביתו:

The mitzvah of the lulav how was it carried out? If the first day of the festival fell on Shabbat, they brought their lulavim to the Temple Mount, and the attendants would receive them and arrange them on top of the portico, and the elders laid theirs in the chamber. And they would teach the people to say, “Whoever gets my lulav in his hand, let it be his as a gift.” The next day they got up early, and came [to the Temple Mount] and the attendants threw down [their lulavim] before them, and they snatched at them, and so they used to come to blows with one another. When the court saw that they reached a state of danger, they instituted that each man should take [his lulav] in his own home.

מצות ערבה כיצד. מקום היה למטה מירושלם. ונקרא מוצא. יורדין לשם. ומלקטין משם מרביות של ערבה. ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח. וראשיהן כפופין. על גבי המזבח. תקעו. והריעו. ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת. ואומרים אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר. אני והו הושיעה נא. ואותו היום. מקיפין את המזבח שבעה פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים. יופי לך מזבח. יופי לך מזבח. רבי אליעזר אומר. ליה ולך מזבח. ליה ולך מזבח:

The mitzvah of the aravah how was it [performed]?There was a place below Jerusalem called Moza. They went down there and gathered tall branches of aravot and then they came and stood them up at the sides of the altar, and their tops were bent over the altar. They then sounded a teki’ah [long blast], a teru’ah [staccato blast] and again a teki’ah. Every day they went round the altar once, saying, “O Lord, save us, O Lord, make us prosper” (Psalms 118:. Rabbi Judah says: “Ani vaho, save us.” On that day they went round the altar seven times. When they departed, what did they say? “O altar, beauty is to you! O altar, beauty is to you!” Rabbi Eliezer said: [they would say,] “To the Lord and to you, O altar, to the Lord and to you, O altar.”

כמעשהו בחול. כך מעשהו בשבת. אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת. ומניחים אותן בגיגיות של זהב. כדי שלא יכמשו. ר' יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל. היו מביאין. וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח ואותו היום נקרא יום חבוט חריות:

As was its performance on a weekday, so was its performance on Shabbat, except that they would gather them on the eve of Shabbat and place them in golden basins so that they would not become wilted. Rabbi Yohanan ben Beroka says: they used to bring palm branches and they would beat them on the ground at the sides of the altar, and that day was called “[the day of] the beating of the palm branches.”

מיד התינוקות שומטין את לולביהן. ואוכלין אתרוגיהן:

Immediately after beating the willows (or palm branches) the children undo their lulavs and eat their etrogim.

ההלל והשמחה שמונה. כיצד מלמד שחייב אדם בהלל. ובשמחה. ובכבוד יום טוב האחרון של חג. כשאר כל ימות החג. סוכה שבעה כיצד. גמר מלאכול לא יתיר סוכתו. אבל מוריד את הכלים. מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג:

The Hallel and rejoicing are on all eight days: How is this so? This teaches that one is obligated for the Hallel, for rejoicing and for honoring the festival on the last day, just as he is on all the other days of the festival. The sukkah is for seven days. How so? Once he finished eating [his meal on the seventh day], he should not untie his sukkah, but he removes its contents from the time of minhah and onwards in honor of the last day of the festival.

ניסוך המים כיצד. צלוחית של זהב. מחזקת שלשת לוגים. היה ממלא מן השילוח. הגיעו לשער המים. תקעו. והריעו. ותקעו. עלה בכבש. ופנה לשמאלו. שני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר. של סיד היו. אלא שהיו מושחרין פניהם. מפני היין. ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין. אחד מעובה. ואחד דק. כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת. מערבי של מים מזרחי של יין. עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך שלמים. יצא. רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומרים לו הגבה ידך. שפעם אחת ניסך אחד על גבי רגליו. ורגמוהו כל העם באתרוגיהן:

How was the water libation [performed]? A golden flask holding three logs was filled from the Shiloah. When they arrived at the water gate, they sounded a teki'ah [long blast], a teru'ah [a staccato note] and again a teki'ah. [The priest then] went up the ascent [of the altar] and turned to his left where there were two silver bowls. Rabbi Judah says: they were of plaster [but they looked silver] because their surfaces were darkened from the wine. They had each a hole like a slender snout, one being wide and the other narrow so that both emptied at the same time. The one on the west was for water and the one on the east for wine. If he poured the flask of water into the bowl for wine, or that of wine into that for water, he has fulfilled his obligation. Rabbi Judah says: with one log he performed the ceremony of the water-libation all eight days. To [the priest] who performed the libation they used to say, “Raise your hand”, for one time, a certain man poured out the water over his feet, and all the people pelted him with their etrogs.

כמעשהו בחול. כך מעשהו בשבת. אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב. שאינה מקודשת. מן השילוח. ומניחה בלשכה. נשפכה או נתגלתה. היה ממלא מן הכיור. שהיין והמים המגולין. פסולים לגבי מזבח:

As it was performed on weekdays, so was it was performed on Shabbat, save that on the eve of Shabbat he would fill a non-sanctified golden barrel from the Shiloah, and place it in the chamber. If it was poured away or uncovered, he would refill it from the laver, for wine or water which has become uncovered is invalid for the altar.