The Mishnah
אלמנה נזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה. חייבין בקבורתה:
A widow is to be maintained out of the estate of [her husband's] orphans [and], her handiwork belongs to them but it is not their obligation to bury her. Her heirs, who inherit her ketubah, are obligated to bury her.
אלמנה בין מן הארוסין. בין מן הנשואין. מוכרת שלא בבית דין. רבי שמעון אומר. מן הנשואין. מוכרת שלא בבית דין. מן הארוסין. לא תמכור אלא בבית דין. מפני שאין לה מזונות. וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין:
A widow, whether [her husband died] after betrothal or after marriage may sell [her husband's estate] without [permission from] a court. Rabbi Shimon says: [If her husband died] after marriage she may sell without [permission from] a court, but if after betrothal, she may not sell except with [permission from] a court, since she is not entitled to maintenance, and anyone who is not entitled to maintenance may not sell except with [permission from] a court.
מכרה כתובתה או מקצתה. משכנה כתובתה. או מקצתה. נתנה כתובתה לאחר או מקצתה. לא תמכור את השאר אלא בבית דין. וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ומוכרת למזונות שלא בבית דין. וכותבת למזונות מכרתי. וגרושה לא תמכור אלא בבית דין:
[A widow who] sold her ketubah or part of it; or pledged her ketubah or part of it; or gave it away to someone else or part of it, may not sell [her husband’s property] in order to receive the remainder of her ketubah except with [the permission of] a court. But the Sages say: she may sell [the land pledged for her kethubah] even in four or five installments. And [meanwhile] she may sell [of her husband’s estate to provide] for her maintenance without [the permission of] the court, and she writes, “I sold [the land to provide] for my maintenance”. A divorced woman must not sell [her husband’s property] except with [the permission of] the court.
אלמנה שהיתה כתובתה מאתים. ומכרה שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה. נתקבלה כתובתה. היתה כתובתה מנה. ומכרה שוה מנה ודינר במנה. מכרה בטל. אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומר. לעולם מכרה קיים. עד שתהא שם כדי שתשייר. בשדה בת תשעה קבים. ובגינה בת חצי קב. וכדברי רבי עקיבא בית רובע. היתה כתובתה ארבע מאות זוז. ומכרה לזה במנה. ולזה במנה. ולאחרון יפה מנה ודינר. במנה. של אחרון בטל. ושל כולן מכרן קיים:
If a widow whose ketubah was two hundred zuz sold [land] worth a maneh for two hundred zuz or [land] worth two hundred zuz for one maneh, she has received her ketubah. If her kethubah was one maneh, and she sold [land] worth a maneh and a denar’ for one maneh, her sale is void. Even if she says, “I will return the denar to the heirs”, her sale is void. Rabban Shimon ben Gamaliel says: her sale is always valid unless there was so much land there as to allow her to leave a field of nine kab, and from a garden an area of half a kab, or, according to Rabbi Akiba, a quarter of a kab. If her ketubah was four hundred zuz and she sold [land] to [three] persons, to each for one maneh, and to a fourth [she sold] what was worth a maneh and a denar for one maneh, [the sale] to the last person is void but [the sale] to all the others are valid.
שום הדיינין שפיחתו שתות. או הוסיפו שתות. מכרן בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים. אם כן מה כח בית דין יפה. אבל אם עשו אגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה מכרן קיים:
If an assessment of the judges was one sixth less, or one sixth more [than the actual value of the property] their sale is void. Rabban Shimon ben Gamaliel says: their sale is valid for, otherwise, of what advantage is the power of a court? But if they made a bill for inspection, their sale is valid even if they sold for two hundred zuz what was worth one maneh or for one maneh what was worth two hundred zuz.
הממאנת. השניה. והאילונית. אין להם כתובה. ולא פירות. ולא מזונות. ולא בלאות. ואם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. יש לה כתובה:
[A minor] who refused her husband, a secondary incest prohibition, or an aylonit is not entitled to a ketubah or to the usufruct [of her dowry] or to maintenance, or to the worn-out articles [of her dowry]. If from the outset he had married on the understanding that she is an aylonit she is entitled to a ketubah. A widow who was married to a high priest, a divorced woman or a halutzah who was married to a regular priest, a mamzereth or a netinah who was married to an Israelite, or the daughter of an Israelite who was married to a Natin or a mamzer is entitled to a ketubah.