Mishnah Nedarim 2

ואלו מותרין. חולין שאוכל לך. כבשר חזיר. כעבודה זרה. כעורות לבובין. כנבלות. כטריפות. כשקצים. כרמשים. כחלת אהרן וכתרומתו. מותר. האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר. שלא יקל ראשו לכך. קונם שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך. האומר לאשתו קונם שאיני משמשך. הרי זה בלא יחל דברו. שבועה שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך אסור:

And these [vows] are not binding: [One who says] “What I eat of yours shall be unconsecrated”; “As the flesh of the swine”; “As an object of idolatrous worship”; “As hides pierced at the heart”; “As carrion”; “As terefoth”; “As abominations”; “As creeping things”; “As Aaron’s dough”; “As his terumah”--[in all these cases the vow is] not binding. If one says to his wife, “Behold! You are like my mother to me”, he must be given an opening on other grounds, in order that he should not act lightly in such matters. [If one says,] “Konam if I sleep”; “If I speak”; or “If I walk”; or if one says to his wife, “Konam if I cohabit with you,” he is liable to [the biblical prohibition] “he shall not break his word” (Numbers 30:. [If he says,] “I swear] an oath not to sleep”, or, “talk,” or, “walk,” he is forbidden [to do so].

קרבן לא אוכל לך. קרבן שאוכל לך. לא קרבן לא אוכל לך. מותר. שבועה לא אוכל לך. שבועה שאוכל לך. לא שבועה לא אוכל לך. אסור. זה חומר בשבועות מבנדרים. וחומר בנדרים מבשבועות. כיצד. אמר קונם סוכה שאני עושה. לולב שאני נוטל. תפילין שאני מניח. בנדרים אסור. בשבועות מותר. שאין נשבעין לעבור על המצות:

[If he says,] “A korban should be what I do not eat of yours”; “By a korban! If I eat of yours”; “What I do not eat of yours should not be a korban to me” the vow is not binding. [If he says], “An oath [that] I will not eat of yours”; “An oath that I eat of yours”; “No oath [that] I will not eat of yours” his oath is valid. In these instances oaths are more stringent than vows. There is [also] greater stringency in vows than in oaths. How so? If one says, “Konam be the sukkah that I make,”; “The lulav that I take”; “The tefillin that I put on”; as vows they are binding, but as oaths they are not, because one cannot swear to transgress the commandments.

יש נדר בתוך נדר. ואין שבועה בתוך שבועה. כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל. הריני נזיר אם אוכל. ואכל. חייב על כל אחת ואחת. שבועה שלא אוכל. שבועה שלא אוכל. ואכל. אינו חייב אלא אחת:

There is a vow within a vow, but not an oath within an oath. How is this so? If one declares, “Behold, I will be a nazir if I eat [this thing]”; “Behold, I will be a nazir if I eat [this thing]” and then he eats [it], he is liable for each and every one. “I swear that I will not eat [this thing]”, “I swear that I will not eat [this thing]” and then he eats [it], he is only liable for one oath.

סתם נדרים להחמיר. ופירושם להקל. כיצד. אמר הרי עלי כבשר מליח. כיין נסך. אם של שמים נדר. אסור. אם של עבודה זרה נדר מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כחרם. אם כחרם של שמים אסור. ואם כחרם של כהנים מותר. ואם סתם. אסור. הרי עלי כמעשר. אם כמעשר בהמה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כתרומה. אם כתרומת הלשכה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת. שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה. סתם חרמים ביהודה מותרין. ובגליל אסורין. שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים:

Unspecified vows are interpreted strictly, but if specified [they are interpreted] leniently. How so? If one says, “Behold! This is to me as salted meat”; or “As wine of libation” If he vowed by that which is to Heaven, his vow is valid. If by that which is idolatrous, his vow is invalid. And if it was unspecified, his vow is valid. [If he says], “Behold! This is to me as herem” If as a herem to Heaven, his vow is valid; If as a herem to the priests, his vow is invalid. If it was unspecified, his vow is valid. “Behold! This is to me as a tithe” If he vowed, as tithes of beasts, his vow is valid. If as grain tithes, his vow is invalid. If unspecified, his vow is valid. “Behold! This is to me as terumah” If he vowed, as the terumah of the Temple-chamber, his vow is valid. If as the terumah of the threshing-floor, his vow is invalid. If unspecified, his vow is valid. The words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: An unspecified reference to terumah in Judea is a valid vow, but not in Galilee, because the Galileans are unfamiliar with the terumah of the Temple-chamber. Unspecified references to haramim in Judea are not binding but in Galilee they are, because the Galileans are unfamiliar with priestly haramim.

נדר בחרם. ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים. הרי עצמי קרבן. ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו. קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי. על כולן אין נשאלים להם. ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

If one vows by herem, and says, “I vowed only by a herem (a of the sea”; [If he says] “By a korban”, and then says, “I vowed only by korbanot (gifts) of kings”; [If he says] “Behold! I myself (atzmi) am a korban”, and then says, “I vowed only by the etzem (bone) which I keep for the purpose of vowing”; [If he says,] “Konam be any benefit my wife has from me”, and then says, “I spoke only of my first wife, whom I have divorced” Regarding none of these [vows] should they inquire [of a sage in order to break them], but if they inquire about them, they are punished and treated strictly, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: they are given an opening on other grounds, in order that they should not act lightly with vows.