Mishnah Moed Katan 3

ואלו מגלחין במועד. הבא ממדינת הים. ומבית השביה. והיוצא מבית האסורין. והמנודה שהתירו לו חכמים. וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו:

And these may shave during the festival: one coming back from a trip abroad, or one coming out from a place of captivity, or coming out of prison, or one excommunicated whom the sages have released. And similarly one who asked a sage [to be released from a vow] and was released, and a nazirite or a leper on emerging from his state of impurity to his state of purification.

ואלו מכבסין במועד. הבא ממדינת הים. ומבית השביה. והיוצא מבית האסורים. והמנודה שהתירו לו חכמים. וכן מי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים. ומטפחות הספרים. ומטפחות הספג. הזבין. והזבות. והנדות. והיולדות. וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין. ושאר כל אדם אסורין:

These may launder [their clothes] during the festival: one coming back from a trip abroad, or one coming out from a place of captivity, or coming out of prison, or one excommunicated whom the sages have released. And similarly one who asked a sage [to be released from a vow] and was released. Hand-towels, barber’s towels and bath-towels [may be laundered]. Zavim and zavot, menstruants, and women who have given birth, and anyone going from a state of impurity to purity, are permitted [to launder their clothes]. But everyone else is prohibited.

ואלו כותבין במועד. קידושי נשים. גיטין. ושוברין דייתיקי. מתנה. ופרוזבולין. אגרות שום. ואגרות מזון. שטרי חליצה. ומיאונים. ושטרי בירורין. וגזירות בית דין. ואגרות של רשות:

They may write the following documents during the festival: Betrothal of women [documents], divorce documents and receipts, wills of a dying person, bequests and prosbols; evaluation certificates and orders for support, documents of halitzah and of repudiation [of marriage] and arbitration records; decrees of the court and correspondence.

אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו. או שאין לו מה יאכל. הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים. תפילין ומזוזות במועד. ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא (ספרים אחרים העזרה). ר' יהודה אומר. כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו. וטווה על יריכו תכלת לציציתו:

They may not write loan documents during the festival; but if he [the creditor] does not trust him or he does not have food to eat, he may write. They may not write [Torah] scrolls, tefillin and mezuzot during the festival, nor may they correct [even] a single letter, even in the [ancient] Temple-scroll. Rabbi Judah says: a man may write tefillin and mezuzot for himself. And one may spin on his thigh the blue-wool for his fringe.

הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל. בטלה הימנו גזרת שבעה. שמנה. בטלה הימנו גזרת שלשים. מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין ואינן עולין:

One who buries his dead three days before a festival, the decrees of shiva are annulled from him; [One he buries his dead] eight days before a festival, the decrees of the shloshim [thirty days] are annulled from him. Because they [the sages] said that Shabbat counts but does not interrupt, while festivals interrupt and do not count.

רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש. עצרת כשבת. רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא עצרת כרגלים. ראש השנה ויום הכפורים כשבת:

Rabbi Eliezer says: From the time the Temple was destroyed, Atzeret (Shavuot) is like Shabbat. Rabban Gamaliel says: Rosh Hashanah and Yom Kippur are like festivals. The sages say: [the rule is] not according to the words of this one nor that one, rather Atzeret is like the festivals and Rosh Hashanah and Yom Kippur are like Shabbat.

אין קורעין. ולא חולצין. ואין מברין. אלא קרוביו של מת. ואין מברין אלא על מטה זקופה. אין מוליכין לבית האבל. לא בטבלא. ולא באסקוטלא. ולא בקנון. אלא בסלים. ואין אומרים ברכת אבלים במועד. אבל עומדין בשורה. ומנחמין ופוטרין את הרבים:

They do not rend [their clothes] or bare [their shoulders], or provide a meal [for the mourners] except for the relatives of the dead. And they do not provide a meal except on an upright couch. They do not bring [food] to the house of mourning on an [ornamental] tray, platter, or flat basket, but in plain baskets. And they do not say the mourners’ blessing during the festival. But they may stand in a row and comfort [the mourners] and [the mourners] may formally dismiss the community.

אין מניחין את המטה ברחוב. שלא להרגיל את ההספד. ולא של נשים לעולם. מפני הכבוד. נשים במועד מענות אבל לא מטפחות. רבי ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות:

They do not place the bier on the thruway [during the festival] so as not to encourage eulogizing. And the bier of women is never [set down on the thruway] for the sake of propriety. Women may raise a wail during the festival, but not clap [their hands in grief]. Rabbi Ishmael says: those that are close to the bier clap [their hands in grief].

בראשי חדשים. בחנוכה. ובפורים. מענות ומטפחות. בזה ובזה אבל לא מקוננות. נקבר המת. לא מענות ולא מטפחות. איזהו עינוי. שכולן עונות כאחת. קינה שאחת מדברת. וכולן עונות אחריה. שנאמר (ירמיה ט, יט) ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה. אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'.

On Rosh Hodesh, on Hannukah and on Purim they may wail and clap [their hands in grief]. Neither on the former nor on the latter occasions may they offer a lamentation. After the dead has been buried they neither wail nor clap [their hands in grief]. What is meant by wailing? When all wail in unison. What is meant by a lament? When one speaks and all respond after her, as it is said: “And teach your daughters wailing and one another [each] lamentation” (Jeremiah 9:19). But as to the future, it says: “He will destroy death forever, and the Lord God will wipe away the tears from all faces” (Isaiah 25:8).