Mishnah Zevachim 1

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים. אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. חוץ מן הפסח. ומן החטאת. הפסח בזמנו. והחטאת בכל זמן. רבי אליעזר אומר אף האשם. הפסח בזמנו. והחטאת והאשם בכל זמן. אמר רבי אליעזר. החטאת בא על חטא. והאשם בא על חטא. מה חטאת פסולה שלא לשמה. אף האשם פסול שלא לשמו:

All sacrifices slaughtered not in their own name are valid, except that they do not count in fulfilling their owners’ obligation, with the exception of the pesah and the hatat (sin-offering). [This is true for] a pesah in its proper time and a hatat at all times. Rabbi Eliezer says: also the asham (guilt-offering). [This is true for] a pesah in its proper time and a hatat and an asham at all times. Rabbi Eliezer said: the hatat comes on account of sin, and the asham comes on account of sin: just as a hatat [slaughtered] not in its own name is invalid, so the asham is invalid if [slaughtered] not in its own name.

יוסי בן חוני אומר הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת. פסולים. שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהם כשרין. לשם נמוך מהם פסולין. כיצד. קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים. פסולין. קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים. כשרין. הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים. כשרין. ושלמים ששחטן לשם בכור לשם מעשר. פסולין:

Yose ben Honi says: [Sacrifices] slaughtered in the name of a pesah or a hatat are invalid. Shimon the brother of Azariah says: if one slaughtered them under a higher designation than their own they are valid; under a lower designation than their own, they are invalid. How so? If one slaughtered most sacred sacrifices under the designation of lesser sacrifices, they are invalid; [but] if one slaughtered lesser sacrifices under the designation of most sacred sacrifices, they are valid. If one slaughtered a bekhor or a tithe in the name of a shelamim, it is valid, but if one slaughtered a shelamim in the name of a bekhor or tithe, it is invalid.

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו. רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר. בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים. אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים. אלא שלא עלו לבעלים משום חובה. חוץ מן הפסח ומן החטאת. ולא הוסיף בן עזאי. אלא העולה. ולא הודו לו חכמים:

A pesah that was slaughtered on the morning of the fourteenth [of Nisan] under a different designation: Rabbi Joshua declares it valid, just as if it had been slaughtered on the thirteenth. Ben Batera declares it invalid, as if it had been slaughtered in the afternoon. Said Shimon ben Azzai: I have a tradition from seventy-two elder[s] on the day that Rabbi Elazar ben Azariah] was placed in the academy, that all sacrifices which are eaten, though slaughtered under a different designation are valid, except that their owners have not fulfilled their obligation, except the pesah and the hatat. And ben Azzai added only the olah, but the sages did not agree with him.

הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן. קבל והלך וזרק שלא לשמן. או לשמן ושלא לשמן. או שלא לשמן ולשמן. פסולים. כיצד לשמן ושלא לשמן. לשם פסח ולשם שלמים. שלא לשמן ולשמן. לשם שלמים ולשם הפסח. שהזבח נפסל בארבעה דברים. בשחיטה. ובקבול. ובהלוך. ובזריקה. רבי שמעון מכשיר בהלוך. שהיה ר' שמעון אומר אי אפשר שלא בשחיטה. ושלא בקבלה. ושלא בזריקה. אבל אפשר שלא בהלוך. שוחט בצד המזבח וזורק. רבי אליעזר אומר. המהלך במקום שהוא צריך להלך. המחשבה פוסלת. ובמקום שאין צריך להלך אין המחשבה פוסלת:

A pesah and a hatat which were slaughtered not in their own name, or he received [the blood], and carried it [to the altar] and sprinkled [it] not in their own name, Or in their own name and not in their own name, or not in their own name and in their own name, they are disqualified. What is the case of ‘in their own name and not in their own name’? In the name of it being a pesah [first] and [then] in the name of it being a shelamim. ‘Not in their own name and in their own name:’ in the name of a shelamim [first] and [then] in the name of a pesah. For a sacrifice can be disqualified in [any one of] the four elements: slaughtering, receiving, carrying and sprinkling. Rabbi Shimon declares it valid if carried [with the wrong intent], for Rabbi Shimon said: it is impossible [to have a valid sacrifice] without slaughtering, without receiving and without sprinkling, but it is possible without carrying. [How so]? One slaughters it at the side of the altar and sprinkles. Rabbi Eliezer says: if one goes where he needs to go, an [illegitimate] intention disqualifies [it]; where he doesn’t need to go, an [illegitimate] intention does not disqualify [it].