Mishnah Bava Kamma 4

שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו. והאחרון אחרון נשכר דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה. ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב:

[If] an ox has gored four or five other oxen, this one after this one: the owner shall pay to [the owner of] the last ox injured. If money remains, it will go to the [the owner of] the previously [injured ox]. If money still remains, it will go to the [the owner of the ox injured] previous to the previously [injured ox]. [The owner of] the last [injured ox] benefits, according to Rabbi Meir. Rabbi Shimon says, “[If] an ox worth 200 gores an ox worth 200 and the carcass is not worth anything, this one gets 100 and this one gets 100. [If] it injures another ox worth 200, the [owner of the] ox last injured receives 100 and the owner of the previously injured ox receives 50. [If] it injures another ox worth 200, the [owner of the] ox last injured receives 100, the [owner of the] previously injured ox receives 50, and the first two receive 25.

שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו. מועד לאדם ואינו מועד לבהמה. מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים. את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק. אמרו לפני רבי יהודה הרי שהיה מועד לשבתות ואינו מועד לחול. אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק. אימתי הוא תם. משיחזור בו שלשה ימי שבתות:

An ox which is an attested danger for [injuring] its own kind, and is not an attested danger for [injuring] that which is not its own kind; or an attested danger for [injuring] human beings and not an attested danger for [injuring] beasts; or an attested danger for [injuring] children and not an attested danger for [injuring] adults that for which it is an attested danger [its owner] pays full damages, and that for which it is not an attested danger [its owner] pays half damages. They said in front of Rabbi Judah: “What if it is an attested danger on the Sabbath, and it is not an attested danger during the week?” He said to them: “For [injuries done on] Sabbaths [its owner] pays full damages and for [injuries done] during the week [its owner] pays half damages.” When will this ox be considered harmless? After it refrains from doing injury for three Sabbath days.

שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור. שנאמר (שמות כא, לה) שור רעהו ולא שור של הקדש. שור של ישראל שנגח לשור של עובד כוכבים פטור. ושל עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

An ox of an Israelite that gored an ox belonging to the Temple, or an ox belonging to the Temple that gored an ox of an Israelite, the owner is exempt, as it says, “The ox belonging to his neighbor” (Exodus 21:35), and not an ox belonging to the Temple. An ox of an Israelite that gores an ox of a gentile, the owner is exempt. And an ox of a gentile that gores the ox of an Israelite, whether the ox is harmless or an attested danger, its owner pays full damages.

שור של פקח שנגח שור של חרש שוטה וקטן חייב. ושל חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור. שור של חרש שוטה וקטן שנגח. בית דין מעמידין להן אפוטרופוס. ומעידין להן בפני אפוטרופוס. נתפקח החרש. נשתפה השוטה. והגדיל הקטן. חזר לתמותו דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו. שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר (שמות כא, כח) כי יגח ולא שיגיחוהו:

[If] an ox of a person of sound senses gored the ox of a deaf-mute, an insane person, or a minor, [its owner] is obligated. [If] an ox of a deaf-mute, an insane person or a minor, gored the ox of a person of sound senses, [its owner] is exempt. [If] an ox a deaf-mute, an insane person or a minor gored, the court appoints a guardian over them, and [their oxen] are testified against in the presence of the guardian. [If] the deaf-mute became of sound senses, or the insane person recovered his reason, or the minor came of age, [the ox] is thereupon deemed harmless once more, according to Rabbi Meir. Rabbi Yose says, “It remains as it was before.” An ox from the stadium is not liable to be put to death, as it says, “When it will gore” (Exodus 21:28), and not “When others cause it to gore.”

שור שנגח את האדם ומת. מועד משלם כופר. ותם פטור מן הכופר. וזה וזה חייבים מיתה. וכן בבן וכן בבת. נגח עבד או אמה. נותן שלשים סלעים. בין שהוא יפה מנה ובין שאינו יפה אלא דינר אחד:

If an ox gored a person and he died, if it was an attested danger [its owner] must pay the ransom, if it was accounted harmless he is exempt from paying the ransom. In both cases the ox is obligated for the death penalty. So too [if it killed] a son or a daughter. If it gored a male slave or a female slave its owner pays 30 sela, Whether [the slave] was worth a maneh or not even worth a dinar.

שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם. נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם. לעובד כוכבים והרג בן ישראל. לנפלים והרג בן קיימא פטור:

If an ox was rubbing itself against a wall and it fell on a person; or if it intended to kill an animal and it killed a man; or if it intended to kill a gentile and it killed an Israelite; or if it intended to kill an untimely birth and it killed a viable infant, it is exempt [from death by stoning].

שור האשה. שור היתומים שור האפוטרופוס. שור המדבר. שור ההקדש. שור הגר שמת ואין לו יורשים הרי אלו חייבים מיתה. רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת פטורים מן המיתה. לפי שאין להם בעלים:

The ox of a woman, or the ox of orphans, or the ox of a guardian, or a wild ox, or an ox belonging to the Temple, or an ox belonging to a proselyte who died and has no inheritors, these are all liable for the death penalty. Rabbi Judah says, “A wild ox, or an ox belonging to the Temple, or an ox belonging to a proselyte who died are exempt from death, since they have no owners.”

שור שהוא יוצא להסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש. שחטו. בשרו אסור. ואם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש. ואם שחטו. בשרו מותר:

If an ox goes out to be stoned, and its owners dedicated it to the Temple, it is not considered dedicated. If he slaughtered it, its flesh is forbidden. But if before its sentence was complete its owner dedicated it, it is dedicated. If he slaughtered it, its flesh is permitted.

מסרו לשומר חנם. ולשואל. לנושא שכר. ולשוכר. נכנסו תחת הבעלים. מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי. ויצא והזיק. אחד תם ואחד מועד חייב. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר תם חייב. ומועד פטור. שנאמר (שמות כא, לו) ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה. רבי אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין:

If one handed it to an unpaid guardian, or to a borrower, or to a paid guardian, or to a hirer, they take the place of the owners; if the beast was an attested danger he pays full damages, and if it was accounted harmless he pays half damages. If its owner had tied it with a halter, or locked it up properly, but it came out and caused damage, the owner is liable, whether it was an attested danger or accounted harmless, these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: “If it was accounted harmless he is liable, but if it was an attested danger he is exempt, as it says, “and its owner did not guard it”, but this one has been guarded. Rabbi Eliezer says: “Its only guarding is the knife.”