Mishnah Parah 3

שבעת ימים קודם לשרפת הפרה. מפרישין כהן השורף את הפרה. מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה. ובית אבן היתה נקראת. ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם. ר' יוסי אומר לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד. ר' חנינא סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין כל שבעת הימים ועל של יום הכפורים לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד:

Seven days before the burning of the [red] cow they would separate the priest who was to burn the cow from his house to a chamber that was facing the north-eastern corner of the birah, and which was called the Stone Chamber. They would sprinkle upon him throughout the seven days with [a mixture of] all the sin-offerings that were there. Rabbi Yose said: they sprinkled upon him only on the third and the seventh days. Rabbi Hanina the vice-chief of the priests said: on the priest that was to burn the cow they sprinkled all the seven days, but on the one that was to perform the service on Yom Kippur they sprinkled on the third and the seventh days only.

חצרות היו בירושלים בנויות על גבי סלע ותחתיהם חלול מפני קבר התהום ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהן ומביאים שוורים ועל גביהן דלתות ותנוקות יושבין על גביהן וכוסות של אבן בידם. הגיעו לשלוח. ירדו ומלאום ועלו וישבו על גביהן. ר' יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא:

Courtyards were built in Jerusalem over rock, and beneath them there was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And they used to bring there pregnant women, and there they gave birth to their children and there they raised them. And they brought oxen, upon whose backs were placed doors, and the children sat upon them with stone cups in their hands. When they reached the Shiloah spring they got down and filled the cups with water and then they ascended and sat again on the doors. Rabbi Yose said: each child used to let down his cup and fill it from his place.

באו להר הבית וירדו. הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום. ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת. ומביאין זכר של רחלים. וקושרים חבל בין קרניו. וקושרים מקל ומסבך בראשו של חבל וזורקו לתוך הקלל ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו. ונוטל ומקדש כדי שיראה על פני המים. רבי יוסי אומר אל תתנו מקום לצדוקים לרדות אלא הוא נוטל ומקדש:

They arrived at the Temple Mount and got down. Beneath the Temple Mount and the courts was a hollow which served as a protection against a grave in the depths. And at the entrance of the courtyard there was the jar of the ashes of the sin-offerings. They would bring a male from among the sheep and tie a rope between its horns, and a stick or a bushy twig was tied at the other end of the rope, and this was thrown into the jar. They then struck the male [sheep] was so that it started backwards. And [a child] took the ashes and put it [enough] so that it could be seen upon the water. Rabbi Yose said: do not give the Sadducees an opportunity to rule! Rather, [a child] himself took it and mixed it.

לא היו עושין לא חטאת על גבי חטאת ולא תינוק על גבי חברו וצריכין היו התנוקות להזות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר לא היו צריכין להזות:

One may not bring a sin-offering by virtue of [the purifications made for] another sin-offering, nor one child by virtue of [the preparations made for] another. The children had to sprinkle on each other, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: they did not need to sprinkle.

לא מצאו משבע עושין משש. מחמש. מארבע. משלש. משנים. ומאחת. ומי עשאם. הראשונה עשה משה. והשניה עשה עזרא. וחמש מעזרא ואילך. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים שבע מעזרא ואילך. ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים אליהו עיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאני עשו אחת אחת:

If they did not find the residue of the ashes of the seven [red cows] they performed the sprinkling with those of six, of five, of four, of three, of two or of one. And who prepared these? Moses prepared the first, Ezra prepared the second, and five were prepared from the time of Ezra, the words of Rabbi Meir. But the sages say: seven from the time of Ezra. And who prepared them? Shimon the Just and Yohanan the high priest prepared two each; Elihoenai the son of Ha-Kof and Hanamel the Egyptian and Ishmael the son of Piabi prepared one each.

וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה. כיפין על גבי כיפין. וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום. שבו כהן השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה:

They made a ramp from the Temple Mount to the Mount of Olives, being constructed of arches above arches, each arch placed directly above each foundation [of the arch below] as a protection against a grave in the depths, whereby the priest who was to burn the cow, the cow itself and all who aided in its preparation went forth to the Mount of olives.

לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה. שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה. שלא יאמרו שתים שחטו. רבי יוסי אומר לא משום זה. אלא משום שנאמר והוציא אותה לבדה. וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה. ובית טבילה היה שם. ומטמאים היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית:

If the cow refused to go out, they may not take out with it a black one lest people say, "They slaughtered a black cow" nor another red [cow] lest people say, "They slaughtered two." Rabbi Yose says: it was not for this reason but because it is said "And he shall bring her out" by herself. The elders of Israel used to go first by foot to the Mount of Olives, where there was a place of immersion. The priest that was to burn the cow was (deliberately) made unclean on account of the Sadducees so that they should not be able to say, "It can be done only by those on whom the sun has set."

סמכו ידיהם עליו ואומרים לו אישי כהן גדול טבול אחת. ירד וטבל ועלה ונסתפג. ועצים היו מסודרים שם עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין אותה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה:

They laid their hands upon him and said, "My Lord the high priest, perform immersion once." He went down and immersed himself and came up and dried himself. Different kinds of wood were set in order there: cedar wood, pine, spruce and the wood of smooth fig trees. They made it in the shape of a tower and opened air holes in it; and its foreside was turned towards the west.

כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים על כל הזיה טבילה. גמר מלהזות קינח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. ר' עקיבא אומר בחריות:

They bound it with a rope of reed and placed it on the pile with its head towards the south and its face towards the west. The priest stood in the east with his face towards the west. He slaughtered with his right hand and received the blood with his left. Rabbi Judah said: he received the blood with his right hand and put it in his left hand. He sprinkled with his right. Seven times he dipped his finger in the blood and sprinkled it towards the Holy of Holies, dipping once again for each sprinkling. When he finished the sprinkling he wiped his hand on the body of the cow, came down and kindled the fire with wood chips. Rabbi Akiva said: with dry branches of palm-trees.

נבקעה ועמד חוץ מגתה. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת. אמר להן עץ ארז זה עץ ארז זה. אזוב זה אזוב זה. שני תולעת זה. שני תולעת זה. שלש פעמים על כל דבר ודבר. והם אומרים לו הין והין שלש פעמים על כל דבר ודבר:

It burst and he stood outside its pit and he took the cedar wood, hyssop and scarlet wool. He said to them, "Is this cedarwood? Is this cedarwood?" "Is this hyssop? Is this hyssop?" "Is this scarlet wool? Is this scarlet wool?" Three times he repeated each question and they answered him "Yes, yes" three times to each question.

כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שרפתה. נשרפה. חובטין אותה במקלות. וכוברין אותה בכברות. ר' ישמעאל אומר במקבות של אבן. ובכברות של אבן היתה נעשית. שחור שיש בו אפר כותשין אותו ושאין בו מניחין אותו. העצם בין כך ובין כך היה נכתש. וחולקים אותו לשלש חלקים. אחד ניתן בחיל. ואחד ניתן בהר המשחה. ואחד היה מתחלק לכל המשמרות:

He then wrapped them together with the remains of the strip of wool and cast them into the fire. When it was burnt up they would beat it with sticks and then sift it with sieves. Rabbi Ishmael says: this was done with stone hammers and stone sieves. If there was a black coal on which there were some ashes they would crush it but if there were no [ashes] they would leave it. A bone was crushed in either case. It was then divided into three parts: one part was deposited on the hel, one on the Mount of Olives, and one was divided among the priestly watches.