Mishnah Shevuot 7

כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואלו נשבעין ונוטלין. השכיר. והנגזל. והנחבל. ושכנגדו חשוד על השבועה. והחנוני על פנקסו. השכיר כיצד. אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך. הוא אומר נתתי. והלה אומר לא נטלתי. הוא נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד. אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך. והוא אומר התקבלת דינר זהב:

All whom the Torah obligates to take an oath, take an oath, and do not pay. But these take an oath, and receive [payment]: the hired laborer, he who has been robbed, he who has been wounded, and he whose opponent is suspected of taking a false oath, and the shopkeeper with his account book. “The hired laborer” How so? [If] he says to him [his employer], “Give me my wages which you owe me,” and he replies, “I have given,” and the other says, “I have not received it,” he [the laborer] takes an oath and collects his wages. Rabbi Judah says: “[There is no oath] unless there is partial admission: How so? If he says to him, “Give me my wages, fifty denarii, which you owe me,” and the other says, “You have received a gold denar (25 silver denar).”

הנגזל כיצד. היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות. הוא אומר כליי נטלת. והוא אומר לא נטלתי. הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד. אמר לו שני כלים נטלת. והוא אומר לא נטלתי אלא אחד:

“He who has been robbed” How so? If they testified of a man that he entered into another’s house to take a pledge without permission, and the other says, “You have taken my vessels, and he says, “I have not taken them,” he takes an oath, and takes back his vessels. Rabbi Judah says: “[There is no oath] unless there is partial admission: How so? He said to him, “You have taken two vessels,” and the other says, “I have taken only one.”

הנחבל כיצד היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם. ויצא חבול. ואמר לו חבלת בי. והוא אומר לא חבלתי. הרי זה נשבע ונוטל. רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה. כיצד. אמר לו חבלת בי שתים. והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת:

“He who has been wounded,” How so? If they testified about a person that another went onto his property whole, and came out wounded, and he said to him, “You have wounded me,” and the other said, “I have not wounded you,” he takes an oath, and receives [damages]. R. Judah says: “[There is no oath] unless there is partial admission: How so? He said to him, you have inflicted on me two wounds,” and the other said, “I inflicted on you only one wound.”

ושכנגדו חשוד על השבועה. כיצד. אחת שבועת העדות. ואחת שבועת הפקדון. ואפילו שבועת שוא. היה אחד מהן משחק בקוביא. ומלוה ברבית. ומפריחי יונים. וסוחרי שביעית. שכנגדו נשבע ונוטל. היו שניהן חשודין. חזרה השבועה למקומה. דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר יחלוקו:

“He whose opponent is suspected of taking a false oath,” How so? Whether it be the oath of testimony, or the oath of deposit, or even a vain oath. If one [of the litigants] was a dice-player, or usurer, or pigeon-flyer, or dealer in the produce of the seventh year, his opponent takes the oath and collects [his claim]. If both are suspect, the oath returns to its place, these are the words of Rabbi Yose. Rabbi Meir says: “They divide [the claim].”

והחנוני על פנקסו. כיצד. לא שיאמר לו כתוב על פנקסי. שאתה חייב לי מאתים זוז. אלא אמר לו תן לבני סאתים חטין. תן לפועלי בסלע מעות. הוא אומר נתתי. והן אומרים לא נטלנו. הוא נשבע ונוטל. והן נשבעין ונוטלין. אמר בן ננס כיצד. אלו באין לידי שבועת שוא ואלו באין לידי שבועת שוא. אלא הוא נוטל שלא בשבועה והן נוטלין שלא בשבועה:

“And the shopkeeper with his account book,” How so? Not that he [the shopkeeper] says to him [the customer], “It is written in my account book that you owe me two hundred zuz”. Rather he [the customer] says to him [the shopkeeper], “Give my son two seahs of wheat,” or, “Give my laborer small change to the value of a sela” and then he says, “I have given,” and they say, “We have not received”; he [the shopkeeper] takes an oath, and receives [his due from the customer]. And they take an oath, and receive [their due]. Ben Nanas said: “How can both be permitted to come to a vain oath? Rather he takes without an oath, and they take without an oath.”

אמר לחנוני תן לי בדינר פירות. ונתן לו. אמר לו תן לי את הדינר. אמר לו נתתיו לך ונתתו באונפלי. ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר. אמר לו תן לי את הפירות. אמר לו נתתים לך. והולכתן לתוך ביתך. ישבע חנוני. רבי יהודה אומר כל שהפירות בידו. ידו על העליונה. אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ונתן לו. אמר לו תן לי את הדינר. אמר לו נתתיו לך. ונתתו באונפלי. ישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר. אמר לו תן לי את המעות. אמר לו נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך. ישבע שולחני. רבי יהודה אומר אין דרך שולחני ליתן איסר. עד שיטול דינרו:

If he said to a shopkeeper, “Give me fruit for a denar,” and he gave him, and then the shopkeeper said to him, “Give me the denar”, and he replied to him, “I gave it to you, and you placed it in the till”, the customer takes an oath. If he gave him the denar, and said to him, “Give me the fruit,” and the shopkeeper says to him, “I have given it to you, and you took it to your house,” the shopkeeper takes an oath. Rabbi Judah says: “He who has the fruit in his possession, has the advantage.” If he said to a money-changer, “Give me change for a denar,” and he gave him; and said to him, “Give me the denar,” and the other said, “I have given it to you, and you placed it in the till,” the customer takes an oath. If he gave him the denar, and said to him, “Give me the small change,” and the other said to him, “I have given it to you, and you threw it in your purse,” the money -changer takes an oath. Rabbi Judah says: “It is not usual for a money-changer to give [even] an issar until he receives the denar.”

כשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה. ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה. מנכסים משועבדים. ומנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה. והנפרעת שלא בפניו. לא תפרע אלא בשבועה. וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה. שבועה שלא פקדנו אבא ולא אמר לנו אבא. ושלא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אפילו נולד הבן לאחר מיתת האב. הרי זה נשבע ונוטל. אמר רבן שמעון בן גמליאל אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע הוא נוטל שלא בשבועה:

So too they have said that she who impairs her kethubah [by admitting that it had already been partially paid] cannot receive [the remainder of the] payment except on oath; And that if one witness testifies against her that it [the kethubah] has been paid [in full], she cannot receive payment except on oath; And that from assigned property or orphans’ property she cannot exact payment [for her kethubah] except on oath; And that if she claims [her kethubah] not in his presence, she cannot receive payment except on oath. So, too, orphans cannot receive payment except on oath [namely]: “We swear that our father did not enjoin in his will, neither did our father say unto us, nor did we find [written] among the documents of our father that this document is paid.” Rabbi Yochanan ben Beroka says: “Even if the son was born after his father’s death he may take an oath, and collect his claim.” Rabban Shimon ben Gamaliel said: “If there are witnesses that the father said at the time of his death that this document was not paid, he receives [his claim] without an oath.”

ואלו נשבעים שלא בטענה. השותפין. והאריסין. והאפוטרופין. והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית. ובן הבית. אמר לו מה אתה טועניני. רצוני שתשבע לי חייב. חלקו השותפין והאריסין. אין יכול להשביעו. נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל. והשביעית משמטת את השבועה:

And these take an oath though there is no [definite] claim: partners, tenants, guardians, the wife who transacts the affairs in the house, and the son of the house. [If] he said to him, “What do you claim of me?”, [and the other replied,] “I want you to swear to me”, he must take an oath. If the partners or tenants had divided, he cannot impose an oath upon them. If an oath was imposed upon him in another case, they impose upon him the whole. And the seventh year cancels the oath.