Mishnah Zevachim 13

השוחט והמעלה בחוץ. חייב על השחיטה וחייב על העלייה. רבי יוסי הגלילי אומר. שחט בפנים והעלה בחוץ חייב. שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור. שלא העלה בחוץ אלא דבר פסול. אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו:

He who slaughters and offers up outside [the Temple courtyard] is liable in respect of slaughtering and in respect of offering. Rabbi Yose the Galilean says: if he slaughtered inside and offered up outside, [he is liable]; if he slaughtered outside and offered up outside, he is not liable [for offering up], because he offered up only that which was unfit. They said to him: even when one slaughters inside and offers up outside, since he carries it out, he renders it unfit.

טמא שאכל בין קדש טמא. ובין קדש טהור. חייב. רבי יוסי הגלילי אומר. טמא שאכל טהור חייב. וטמא שאכל טמא. פטור. שלא אכל אלא דבר טמא. אמרו לו אף טמא שאכל טהור. כיון שנגע בו טימאהו. וטהור שאכל טמא פטור. שאינו חייב אלא על טומאת הגוף:

An unclean [person] who eats [of sacrifices], whether unclean sacrifices or clean sacrifices, is liable. Rabbi Yose the Galilean says: an unclean person who eats clean [sacrifices] is liable, but an unclean person who eats unclean [sacrifices] is not liable because he ate only that which is unclean. They said to him: even when an unclean person eats clean [sacrifices], when he touches it, he defiles it. A clean person who eats unclean [sacrifices] is not liable, because one is liable only on account of bodily uncleanness.

חומר בשחיטה מבעלייה. ובעלייה מבשחיטה. חומר בשחיטה. שהשוחט להדיוט חייב. והמעלה להדיוט פטור. חומר בעלייה. שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורים. אחזו באבר והעלוהו. חייבין. העלה וחזר והעלה. וחזר והעלה. חייב על כל עלייה ועלייה. דברי רבי שמעון. רבי יוסי אומר. אינו חייב אלא אחת. ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח. רבי שמעון אומר. אפילו העלה על הסלע. או על האבן. חייב:

Slaughtering [outside the Temple] is more stringent than offering up [outside], and offering up [is more stringent] than slaughtering. Slaughtering is more stringent, for he who slaughters [a sacrifice] to a man is liable, whereas he who offers up to a man is not liable. Offering up is more stringent: two who hold a knife and slaughter are not liable, [whereas] if two take hold of a limb and offer it up, they are liable. If one offered up, then offered up again, then offered up again, he is liable in respect of each [act of] offering up, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Yose says: he is liable for only one. He is liable only when he offers up on the top of an altar. Rabbi Shimon says: he is liable even if he offers up on the top of a rock or a stone.

אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין. שהיה פסולן בקדש. והקריבן בחוץ. חייב. המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ. חייב. הקומץ. והלבונה. והקטרת. ומנחת כהנים. ומנחת כהן המשיח. ומנחת נסכין. שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ. חייב. רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו. וכולם שהקריבן בפנים. ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ חייב. וכולם שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ. פטור:

In regard to both valid sacrifices or invalid sacrifices which had become unfit within [the Temple]: if one offers them outside, he is liable. If one offers up outside [the Temple] as much as an olive’s worth of an olah and its innards [combined], he is liable. As for the fistful [of flour], the frankincense, the incense, the priests’ meal-offering, the anointed priest’s meal-offering, and the meal offering of libations, if [one] offered up as much as an olive of one of these outside, he is liable. But Rabbi Elazar exempts him unless he offers up the whole of them. In all of these cases, if they offered them within, and left over an olive’s worth and one offered it outside, he is liable. In all of these cases, if they became lacking something, and one offered them outside, he is not liable.

המקריב קדשים ואימוריהם בחוץ חייב. מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור. קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ חייב:

One who offers sacrifices together with the innards outside the Temple, is liable. If a minhah had not had its fistful removed and one offered it outside, he is exempt. If one took out the fistful, and then the fistful went back into the minhah, and he offered it outside, he is liable.

הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חייב. רבי אלעזר פוטר. עד שיקריב את השני. אחד בפנים ואחד בחוץ חייב. שני בזיכי לבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חייב. רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני. אחד בפנים ואחד בחוץ חייב. הזורק מקצת דמים בחוץ חייב. רבי אלעזר אומר אף המנסך מי חג בחג בחוץ חייב. רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב:

As for the fistful and the frankincense, if one offered one of them [without the other] outside [the Temple], he is liable. Rabbi Elazar says: he is exempt unless he offers the second too. [If one offered] one inside and the other outside, he is liable. As for the two dishes of frankincense, if one offered one of them outside, he is liable. Rabbi Elazar says: he is exempt unless he offers the second too. [If one offered] one inside and the other outside, he is liable. If one sprinkles part of the blood outside, he is liable. Rabbi Elazar says: also one who makes a libation of the water of the Festival [of Sukkot] on the festival, outside is liable. Rabbi Nehemiah says: if one offered the residue of the blood outside, he is liable.

המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב. מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור. השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור. שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. נמצא דרך הכשרו מבפנים פטורו בחוץ. דרך הכשרו בחוץ פטורו בפנים. רבי שמעון אומר כל שחייבין עליו בחוץ. חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ. חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ:

If one nips a bird [offering] inside and offers it up outside, he is liable; If one nips it outside and offers it up outside, he is exempt. If one slaughters a bird inside and offers it up outside, he is exempt. If one slaughters [it] outside and offers [it] up outside, he is liable. Thus its prescribed rite inside exempts him [if he does it] outside, while its prescribed rite outside exempts him [if he does it] inside. Rabbi Shimon says: whatever he is liable for outside, he is liable in similar circumstances inside when one [subsequently] offers it up outside; except when one slaughters [a bird] inside and offers [it] up outside.

החטאת שקבל דמה בכוס אחד. נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים. בפנים וחזר ונתן בחוץ. חייב. שכולו ראוי לבא בפנים. קבל דמה בשתי כוסות נתן שניהם בפנים. פטור. שניהם בחוץ חייב. אחד בפנים ואחד בחוץ פטור. אחד בחוץ ואחד בפנים חייב על החיצון. והפנימי מכפר. למה הדבר דומה למפריש חטאתו ואבדה. והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה. והרי שתיהן עומדות. שחט שתיהן בפנים. פטור. שחט שתיהן בחוץ חייב. אחת בפנים ואחת בחוץ פטור. אחת בחוץ ואחת בפנים חייב על החיצונה והפנימית מכפרת. כשם שדמה פוטר את בשרה. כך הוא פוטר את בשר חברתה:

As for a hatat whose blood was received in one goblet: If one [first] sprinkled [the blood] outside and then sprinkled [it] inside; [Or] inside and then outside, he is liable, because the whole of it was eligible inside. If the blood was received in two goblets: If he sprinkled both inside, he is exempt; Both outside, he is liable. One inside and one outside, he is exempt; One outside and one inside, he is liable on account of the one outside, while the one inside makes atonement. To what may this be compared? To one who set aside [an animal for] a hatat, then it was lost, and he set aside another in its place; then the first was found, and [so] both are present. If he slaughtered both of them inside, he is exempt; Both of them outside, he is liable. [If he slaughtered] one inside and one outside, he is exempt; One outside and one inside, he is liable on account of the one outside, while the one inside makes atonement. Just as the blood exempts its own flesh, so does it exempt the flesh of its companion [the other animal].