Mishnah Pesachim 3

אלו עוברין בפסח. כותח הבבלי ושכר המדי. וחומץ האדומי. וזיתום המצרי. וזומן של צבעים ועמילן של טבחים. וקולן של סופרים. רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים. זה הכלל. כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח. הרי אלו באזהרה ואין בהן משום כרת:

These must be removed on Pesah:Babylonian kutah, Medean beer, Idumean vinegar, Egyptian zitom, The dyer’s pulp, cook’s dough, and the scribes’ paste. Rabbi Eliezer says: women’s ornaments too. This is the general rule: whatever is of a species of grain must be removed on Pesah. These are subject to a warning but they do not involve karet.

בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער. ואם לא בטל במיעוטו. וכן לענין הטומאה. אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה. בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ. הרי זה אסור:

[With regard to] the dough in the cracks of the kneading trough: if there is as much as an olive in one place, he must remove [it]; but if not, it is nullified through the smallness of its quantity. And it is likewise in the matter of uncleanness: if he objects to it, it makes a break; but if he desires its preservation, it is like the kneading-trough. [With regard to] “deaf” dough, if there is [a dough] similar to it which has become chametz, it is forbidden.

כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה. רבי יהודה בן בתירא אומר תטיל בצונן. אמר רבי יהושע לא זה הוא חמץ שמוזהרים עליו בבל יראה ובבל ימצא. אלא מפרשתה ומנחתה עד הערב. ואם החמיצה. החמיצה:

How do they separate hallah on the festival [from dough which is] in [a state of] uncleanness?Rabbi Eliezer says: she should not call it [hallah] until it is baked. Rabbi Judah ben Batera says: she should put [the dough] into cold water. Rabbi Joshua said: this is not the chametz concerning which we are warned with, “It shall not be seen”, and “It shall not be found”. Rather she separates it and leaves it until the evening, and if it ferments it ferments.

רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו. וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק אחת לשה. ואחת עורכת. ואחת אופה רבי עקיבא אומר לא כל הנשים. ולא כל העצים. ולא כל התנורים שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונן:

Rabban Gamaliel says: three women may knead at the same time and bake in one oven, one after the other. But the sages say: three women may be engaged with the dough at the same time: one kneads, one shapes and one bakes. Rabbi Akiba says: not all women and not all kinds of wood and not all ovens are alike. This is the general principle: if it [the dough] rises, she should slap it with [hands dipped in] cold water.

שיאור ישרף והאוכלו פטור. סידוק ישרף. והאוכלו חייב כרת. איזהו שיאור. כקרני חגבים. סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה. דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים זה וזה. האוכלו חייב כרת. ואיזהו שיאור. כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:

Si’ur must be burnt, while he who eats it is exempt; sidduk must be burnt, while he who eats it is liable to kareth. What is si'ur? [When there are lines on the surface] like locusts’ horns. Sidduk is when the cracks have intermingled with each other, the words of Rabbi Judah. But the sages say: regarding the one and the other, he who eats it is liable for karet. And what is si'ur? When its surface is blanched, like [the face of] a man whose hair is standing [on end].

ארבעה עשר שחל להיות בשבת. מבערים את הכל מלפני השבת דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בזמנן. רבי אלעזר בר צדוק אומר. תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן:

If the fourteenth [of Nisan] falls on Shabbat, they remove everything before Shabbat, the words of Rabbi Meir. The sages say: at its [usual] time. Rabbi Eleazar bar Zadok says: terumah before Shabbat, and non-sacred [chametz] at its [usual] time.

ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו. ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו . ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו. יחזור ויבער. ואם לאו. מבטלו בלבו להציל מן הנכרים [ספרים אחרים הגייס]. ומן הנהר. ומן הלסטים. ומן הדליקה. ומן המפולת. יבטל בלבו. ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד:

He who is on his way to slaughter his Pesah sacrifice or to circumcise his son or to dine at a betrothal feast at the house of his father-in-law, and remembers that he has chametz at home: if he is able to go back, remove [it], and [then] return to his religious duty, he must go back and remove [it]; but if not, he annuls it in his heart. [If he is on his way] to save from an invasion or from a river or from brigands or from a fire or from a collapse [of a building], he annuls it in his heart. [But if] to rest for pleasure, he must return immediately.

וכן מי שיצא מירושלם. ונזכר שיש בידו בשר קודש. אם עבר צופים. שורפו במקומו. ואם לאו. חוזר. ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה. ועד כמה הן חוזרין רבי מאיר אומר זה וזה בכביצה. רבי יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קודש בכזית. וחמץ בכביצה:

Similarly, he who went out of Jerusalem and remembered that he had holy meat with him: If he has passed Scopus, he burns it where he is; but if not, he returns and burns it in front of the Temple with the wood of the [altar] pile. And for what [quantity] must they return? Rabbi Meir says: for both when there is as much as an egg; Rabbi Judah says: for both, when there is as much as an olive; But the sages say: holy meat, when there is as much as an olive and chametz, when there is as much as an egg.