Mishnah Demai 7

המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש מחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

One who invites his friend [before Shabbat] to eat with him [on Shabbat], and [his friend] does not trust him in respect of tithes, [the friend] may say on the eve of Shabbat, “What I will set apart tomorrow, behold it shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe will become the terumah of the tithe for the whole, and the second tithe is to the north or to the south and it shall be exchanged for money.”

מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בפיו ומחולל על המעות:

They pour him a cup [of wine on the sabbath], he says: “What I will leave at the bottom of the cup shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe shall become terumat maaser for the whole, and second tithe is at the mouth of the cup, and it is exchanged for money.

פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת. ר' שמעון בן גמליאל אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית. רבי יוסי אומר לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין:

A worker who does not trust his employer [in respect of tithes], may take one dried fig and say: “This one and the nine which come after it shall become tithe for the ninety which I shall eat. This one shall become the terumat maaser for them, and the last ones shall be second tithe which shall be exchanged for money.” And he must put aside one dried fig. Rabban Shimon ben Gamaliel says: he does not put one aside, because this reduces the work for his employer. Rabbi Yose says: he does not put one aside, because this is a court stipulation [imposed upon the employer].

הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני מחל ושותה:

One who buys wine among Samaritans, he may say: “Two logs which I shall set apart shall be terumah, ten logs tithe, and nine logs second tithe.” He may then pour the wine and drink it.

היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שתי תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר מעשר ראשון ותשעה מעשר שני. היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות:

He had figs of tevel in his house, and he is in the house of study or in the field: he may say: “The two figs which I shall set apart shall be terumah, ten figs shall be first tithe, and nine figs second tithe.” If the figs were demai, he may say: “Whatever I shall separate tomorrow will be tithe, and the rest of the tithe is adjacent to it. That which I made tithe will become terumat maaser for the whole, and the second tithe is to the north or to the south and it shall be exchanged for money.”

היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ואמר מעשרות זו בזו. הראשונה מעושרת. של זו בזו ושל זו בזו. הראשונה מעושרת. מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה. קרא שם:

There were before him two baskets full of tevel, and he said: “Let the tithes of this [basket] be in that [basket],” the first [basket] is tithed. [If he said:] “Let the tithes of this [basket] be in that [basket], and the tithes of that [basket] in this [basket],” the first basket is tithed [whereas the second is not]. [If he said:] “Let the tithes be so that the tithes of each basket be in the other,” he has designated [the tithes of either basket].

מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחד. מאה טבל מאה מעשר נוטל מאה ואחד. מאה חולין מתוקנים מאה מעשר נוטל מאה ועשר. מאה טבל תשעים מעשר. תשעים טבל ושמונים מעשר לא הפסיד כלום. זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה לא הפסיד כלום:

One hundred [parts of] tevel which [were mixed with] a hundred [parts of] common produce, one must take out a hundred and one [parts]. One hundred [parts of] tevel which [were mixed with] a hundred [parts of first] tithe, one must take out a hundred and one [parts]. One hundred [parts of] common produce from which tithes had been separated [were mixed with] a hundred [parts of] tithe, one must take out a hundred and ten [parts]. One hundred [parts of] tevel [were mixed with] ninety [parts of] tithe, or ninety [parts of] tevel [were mixed with] eighty [parts of] tithe, he has not lost anything. This is the general rule: whenever the tevel is the greater [portion of the mixture] he has not lost anything.

מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין ואמר שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי חביות לוכסן. חצי שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל ארבע חביות מארבע זויות. שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שורה אחת לוכסן. חצי שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי שורות לוכסן. חבית אחת מעשר. ואין ידוע איזו היא. נוטל מכל חבית וחבית:

One who had ten rows each containing ten jugs of wine, and said: “One exterior row shall be tithe,” and it is not known which row [he meant], he must take two jugs [each from the ends of] a diagonal line. [If he had said:] “One half of one exterior row shall be tithe” and it is not known which half row [he meant], he must take four jugs from the four corners. [If he had said:] “One row shall be tithe,” and it is not known which row [he meant], he must take one [whole] row in a diagonal line. [If he had said:] “Half of one row shall be tithe,” and it is not known which half row [he meant], he must take two rows in a diagonal line. [If he had said:] “One jug shall be tithe,” and it is not known which jug [he meant],he must take from every jug.