Mishnah Zevachim 3

כל הפסולין ששחטו. שחיטתן כשרה. שהשחיטה כשרה בזרים. בנשים. ובעבדים ובטמאים. אפילו בקדשי קדשים. ובלבד שלא יהיו טמאים נוגעים בבשר. לפיכך הם פוסלים במחשבה. וכולן שקבלו את הדם חוץ לזמנו. וחוץ למקומו. אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל:

All unfit persons who slaughtered, their slaughtering is valid, for slaughtering is valid [even when performed] by non-priests, and by women, and by slaves, and by the unclean, even in the case of most-holy sacrifices, provided that unclean [persons] do not touch the flesh. Therefore they invalidate [the sacrifice] by an [illegitimate] intention. And in all of these cases, if they received the blood [in order to eat the sacrifice] after the prescribed time, or outside of the prescribed place, if there remains [in the animal] life-blood, a fit person should go back and receive the blood.

קבל הכשר ונתן לפסול. יחזיר לכשר. קבל בימינו ונתן לשמאלו. יחזיר לימינו. קבל בכלי קדש ונתן בכלי חול. יחזיר לכלי קדש. נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו. כשר. נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד. נתן את הנתנין למטה למעלה. ואת הנתנים למעלה למטה. את הנתנים בפנים בחוץ. ואת הנתנין בחוץ בפנים. אם יש דם הנפש. יחזור הכשר ויקבל:

If a fit person received [the blood] and gave [it] to an unfit person, he must return it to the fit one. If he received [the blood] in his right hand and transferred [it] to his left, he must return it to his right. If he received [it] in a sacred vessel and poured it into a secular [non-sacred] vessel, he must return it to the sacred vessel. If he spilled it from the vessel on to the pavement and then collected it, it is fit. If [the priest] applied it on the ascent [or on the altar], [but] not against [the altar’s] base; [or] if he applied what should be applied below [the scarlet line] above [it], or what should be applied above, below; or what should be applied within [he applied] without, or what should be applied without, within1 and life-blood is [still] available, a fit [priest] must receive [blood] anew.

השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול. ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר. כשר. רבי אליעזר פוסל. לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית. כשר. לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית. כשר. שאין אכילה והקטרה מצטרפין:

If one slaughters the sacrifice [intending] to eat what is not normally eaten, or to burn [on the altar] what is not normally burned [outside of the time or place the sacrifice must be eaten or burned], it is valid; But Rabbi Eliezer invalidates [the sacrifice]. [If he slaughters it intending] to eat what is normally eaten and to burn what is normally burned [outside of the time or place the sacrifice must be eaten or burned], [but] less than the size of an olive, it is valid. To eat half as much as an olive and to burn half as much as an olive [outside of the time or place the sacrifice must be eaten or burned], it is valid, because [intentions concerning] eating and burning do not combine.

השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור. מן הרוטב. מן הקיפה. מן האלל. מן העצמות. מן הגידים. מן הטלפים. מן הקרנים. חוץ לזמנו או חוץ למקומו. כשר. ואין חייבים עליהם משום פגול. ונותר. וטמא:

One who slaughters the sacrifice [intending] to eat as much as an olive of the skin, or of the juice, or of the jelly, or of the hardened meat, or of the bones, or of the tendons, or of the horns, or of the hoofs, either after time or out of bounds, it is valid, and one is not liable on their account in respect of piggul, remnant, or uncleanness.

השוחט את המוקדשין לאכול שליל. או שליא בחוץ. לא פיגל. המולק תורין בפנים לאכול ביציהם בחוץ. לא פיגל. חלב המוקדשין. וביצי תורין. אין חייבין עליהן משום פיגול. ונותר. וטמא:

If one slaughters sacred animals [intending] to eat the fetus or the afterbirth outside [of the place or time where the animal must be eaten], he does not render it piggul. If one plucks off [the necks of] doves, [intending] to eat their eggs outside [of the place or time where the animal must be eaten], he does not render [them] piggul. The milk of sacred animals or the eggs of doves one is not liable for eating them in respect of piggul, remnant, or uncleanness.

שחטו על מנת להניח דמו או את אמוריו למחר. או להוציאן לחוץ. רבי יהודה פוסל. וחכמים מכשירין. שחטו על מנת ליתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד. ליתן את הנתנין למטה למעלה. ואת הנתנין למעלה למטה. את הנתנין בפנים בחוץ. ואת הנתנין בחוץ בפנים. שיאכלוהו טמאים. שיקריבוהו טמאים. שיאכלוהו ערלים. שיקריבוהו ערלים. לשבר עצמות הפסח. ולאכול ממנו נא. לערב דמו בדם פסולין. כשר. שאין המחשבה פוסלת אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו. והפסח והחטאת שלא לשמן:

If he slaughtered it with the intention of leaving its blood or its innards for the next day, or of carrying them outside of their place: Rabbi Judah disqualifies [it], But the sages declare it valid. [If he slaughtered it] with the intention of sprinkling [the blood] on the ascent, [or on the altar] but not against its base; or of applying below [the scarlet line] what should be applied above, or above what should be applied below, or without what should be applied within, or within what should be applied without; [Or with the intention] that unclean [persons] should eat it, [or] that unclean [priests] should offer it; [Or] that uncircumcised [persons] should eat it, [or] that uncircumcised persons should offer it; [Or with the intention] of breaking the bones of the pesah, or eating of it before it is roasted; Or of mingling its blood with the blood of invalid [sacrifices]; [In all of these cases] it is valid, because an [illegitimate] intention does not disqualify [a sacrifice] except when it refers to after its time or outside its prescribed place, and [in the case of] a pesah and a hatat, [the intention to slaughter them] for the sake of their being a different sacrifice.