Mishnah Arakhin 7

אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים. ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה. אין מחשבין חדשים להקדש. אבל ההקדש מחשב חדשים. המקדיש את שדהו בשעת היובל. נותן בזרע חומר שעורים. חמשים שקל כסף. היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים. או סלעים גבוהים עשרה טפחים. אין נמדדים עמה. פחות מכאן נמדדים עמה. הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל. נותן סלע ופונדיון לשנה. אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה. אין שומעין לו. אלא נותן את כולו כאחד:

One may not consecrate [a field of his possession] less than two years before the Jubilee, nor redeem it less than one year after the Jubilee. One does not reckon months to [the disadvantage of] the Sanctuary, but the Sanctuary does reckon months [to its own advantage]. If a man consecrated his field at a time when the law of the Jubilee is in force, he must pay fifty shekels for [every piece of field sufficient for] the sowing of a homer of barley. If the field contained ravines ten handbreadths deep or rocks ten handbreadths high, they are not included as part of the field. But if less than this, they are included. If he consecrated it two or three years before the Jubilee, he must pay one sela [shekel] and one pondion for each year. If he says: “I shall pay for each year as it comes,” they do not listen to him, rather he must pay for all the years together.

אחד הבעלים ואחד כל האדם. מה בין הבעלים לבין כל האדם. אלא שהבעלים נותנים חומש. וכל אדם אינו נותן חומש:

It is all the same whether the owner or anyone else [redeems the field]. What is the difference between the owner and any other man? The owner must add one fifth, whereas any other man need not add one fifth.

הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל. גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל. גאלה אחר או אחד מן הקרובים. וגאלה מידו. אינה יוצאה מידו ביובל. גאלה אחד מן הכהנים. והרי היא תחת ידו. לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים ביובל. והרי היא תחת ידי. הרי היא שלי. אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים:

If a man consecrated [his field] and then redeemed it, it does not go out of his possession in the Jubilee. If his son redeemed it, it reverts to his father in the Jubilee. If another person, or a relative redeemed it, and he redeemed it from his hand, it goes out [to the priests]. If one of the priests redeemed it, and it was still in his possession, he cannot say: “Since it goes out to the priests in the Jubilee, and since it is now in my possession, therefore it belongs to me.” Rather, it goes out of his possession to all his fellow priests.

הגיע היובל ולא נגאלה. הכהנים נכנסים לתוכה ונותנים את דמיה דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר נכנסין. אבל לא נותנין. רבי אליעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושים עד היובל השני. הגיע היובל השני ולא נגאלה. נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי. לעולם אין הכהנים נכנסים לתוכה. עד שיגאלנה אחר:

If the Jubilee arrived and it was not yet redeemed then the priests enter into possession of the land and they pay its value, the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon says: they enter [into possession] but they do not pay [its value]. Rabbi Eliezer says: they neither enter [into possession] nor pay [its value]. But it is called an abandoned field until the second Jubilee. If the second jubilee has arrived and it was not yet redeemed, it is called a ‘twice abandoned field’ until the third Jubilee. The priests never enter into possession of the field until someone else had redeemed it.

הלוקח שדה מאביו. מת אביו ואחר כך הקדישה הרי היא כשדה אחוזה. הקדישה ואחר כך מת אביו. הרי היא כשדה מקנה. דברי רבי מאיר. ורבי יהודה ורבי שמעון אומרים. כשדה אחוזה שנאמר (ויקרא כז, כב) ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו. שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה. יוצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחיזה. שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל. שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. כהנים ולוים מקדישים לעולם וגואלין לעולם. בין לפני היובל. בין לאחר היובל:

If one bought a field from his father, and his father died and afterwards he consecrated it, it is considered a field of possession. If he consecrated it and afterwards his father died, then it is considered a field acquired by purchase, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: it is considered a field of possession, as it is said: “And if a field which he has, which is not a field of his possession” (Leviticus 27:22) a field which is not capable of becoming a field of his possession, thus excluding a field which is capable of becoming a field of possession. A field acquired by purchase does not go out to the priests in the year of the Jubilee, for no man can consecrate an object not belonging to him. Priests and Levites may consecrate [their fields] at any time and redeem at any time, both before and after the jubilee.