Mishnah Sanhedrin 5

היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזה שבוע. באיזו שנה. באיזה חדש. בכמה בחדש. באיזה יום. באיזו שעה. באיזה מקום. רבי יוסי אומר באיזה יום. באיזו שעה. באיזה מקום. מכירין אתם אותו. התריתם בו. העובד עבודה זרה. את מי עבד. ובמה עבד:

They used to examine witnesses with seven inquiries: In what week of years? In what year? In what month? On what date in the month? On what day? In what hour? In what place? Rabbi Yose says: [They only asked:] On what day? In what hour? In what place? [Moreover they asked:] Do you recognize him? Did you warn him? If one had committed idolatry [they asked the witnesses:] What did he worship and how did he worship it?

כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח. מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ומה בין חקירות לבדיקות. חקירות. אחד אומר איני יודע עדותן בטלה. בדיקות. אחד אומר איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה:

The more a judge examines the evidence the more he is deserving of praise. Ben Zakkai once checked with regards to the stalks of figs. What is the difference between inquiries and examinations? With regards to inquiries, if one [of the two witnesses] says “I do not know”, their evidence becomes invalid. But if to one of the examinations one answered, “I do not know”, or even if they both answered, “We do not know”, their evidence remains valid. Yet if they contradict each other, whether during the inquiries or examinations, their evidence becomes invalid.

אחד אומר בשנים בחדש. ואחד אומר בשלשה בחדש. עדותן קיימת. שזה יודע בעבורו של חדש. וזה אינו יודע בעבורו של חדש. אחד אומר בשלשה. ואחד אומר בחמשה. עדותן בטלה. אחד אומר בשתי שעות. ואחד אומר בשלש שעות. עדותן קיימת. אחד אומר בשלש. ואחד אומר בחמש עדותן בטלה. רבי יהודה אומר קיימת. אחד אומר בחמש. ואחד אומר בשבע. עדותן בטלה. שבחמש חמה במזרח. ובשבע חמה במערב:

If one said, “On the second of the month”, and the other said, “On the third”, their evidence remains valid, since one may have known that the month was intercalated and the other may not have known that the month was intercalated. If one said, “On the third” and the other said, “On the fifth”, their evidence is invalid. If one said, “At the second hour”, and the other said, “At the third”, their evidence remains valid. If one said, “At the third hour”, and the other said, “At the fifth”, their evidence becomes invalid. Rabbi Judah says: “It remains valid. [But] if one said, ‘At the fifth hour’ and one said ‘At the seventh’, their evidence becomes invalid, since at the fifth hour the sun is in the east and at the seventh it is in the west.”

ואחר כך מכניסין את השני. ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונין. פותחין בזכות. אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה. משתקין אותו. אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות. מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן. ולא היה יורד משם כל היום כולו. אם יש ממש בדבריו שומעין לו. ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות. שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו:

They afterward bring in the second witness and examine him. If their words were found to agree together they begin [to examine the evidence] in favor of acquittal. If one of the witnesses said, “I have something to argue in favor of his acquittal”, or if one of the disciples said, “I have something to argue in favor of his conviction”, they silence him. If one of the disciples said, “I have something to argue in favor of his acquittal”, they bring him up and set him among them and he does not come down from there all day. If there is anything of substance in his words they listen to him. Even if the accused said, “I have something to argue in favor of my acquittal”, they listen to him, provided that there is substance to his words.

אם מצאו לו זכות. פטרוהו. ואם לאו מעבירין דינו למחר. היו מזדווגין זוגות זוגות. וממעטין במאכל. ולא היו שותין יין כל היום. ונושאין ונותנין כל הלילה. ולמחרת משכימין ובאין לבית דין. המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי. והמחייב אומר אני מחייב ומחייב אני במקומי. המלמד חובה. מלמד זכות. אבל המלמד זכות. אינו יכול לחזור וללמד חובה. טעו בדבר. שני סופרי הדיינין מזכירין אותן. אם מצאו לו זכות פטרוהו. ואם לאו עומדים למנין. שנים עשר מזכין. ואחד עשר מחייבין. זכאי. שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין. ואפילו אחד עשר מזכין. ואחד עשר מחייבין. ואחד אומר איני יודע. ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע. יוסיפו הדיינין. עד כמה מוסיפין שנים שנים. עד שבעים ואחד. שלשים וששה מזכין. ושלשים וחמשה מחייבין. זכאי. שלשים וששה מחייבין. ושלשים וחמשה מזכין. דנין אלו כנגד אלו. עד שיראה אחד מן המחייבין. דברי המזכין:

If they find him not guilty, he is discharged, if not, it [the trial] is adjourned till the following day. During this time they [the judges] go about in pairs, practice moderation in food, drink no wine the whole day, and discuss the case throughout the night. Early next morning they reassemble in court. He who is in favor of acquittal states, ‘I declare him innocent and I stand by my opinion.’ While he who is in favor of condemnation says: ‘I declare him guilty and stand by my opinion.’ One who [previously] argued for conviction may now argue for acquittal, but one who [previously] argued for acquittal may not now argue for conviction. If they have made any mistake, the two judges’ scribes are to remind them. If they find him not guilty, they discharge him. If not, they take a vote. If twelve acquit and eleven condemn, he is acquitted. If twelve condemn and eleven acquit, or if eleven condemn and eleven acquit and one says, ‘I do not know,’ or even if twenty-two acquit or condemn and a single one says, ‘I do not know,’ they add to the judges. Up to what number is the court increased? By twos up to the limit of seventy-one. If thirty-six acquit and thirty-five condemn, he is acquitted. But if thirty-six condemn and thirty-five acquit, the two sides debate the case together until one of those who condemn agrees with the view of those who are for acquittal.