Mishnah Bekhorot 9

מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ. בפני הבית ושלא בפני הבית. בחולין אבל לא במוקדשין. ונוהג בבקר ובצאן. ואינן מתעשרים מזה על זה. בכבשים ובעזים. ומתעשרין מזה על זה. בחדש ובישן. ואינן מתעשרין מזה על זה. שהיה בדין. מה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה. אין מתעשרין מזה על זה. הכבשים והעזים שהם כלאים זה בזה. אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה. תלמוד לומר (ויקרא כז, לב) וצאן. משמע כל צאן אחד:

The law concerning the tithe of cattle is in force in the Land and outside the Land, in the days when the Temple exists and when it does not exist, [It applies] to hullin (non-sacred) animals only but not to consecrated animals. It applies both to cattle and flock animals, but they are not tithed together. To lambs and to goats, and they are tithed together. To the new and the old, but they are not tithed together. Now it might be logical: seeing that new and old animals which are not treated as kilayim in regard to one another are yet not tithed one for the other, lambs and goats which are treated as kilyaim in regard to one another, all the more should not be tithed one for the other. Scripture therefore states: “And of the flock” all kinds of flock are considered one [for purposes of tithing].

מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה. וכמה היא רגל בהמה רועה. ששה עשר מיל. היה בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל. אינן מצטרפין. היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע. רבי מאיר אומר. הירדן מפסיק למעשר בהמה:

Animals are combined for purposes of tithing so long as they can still pasture within the distance that cattle wander. And what is the distance over which they wander while pasturing? Sixteen mils. If there was between two groups of animals a distance of thirty-two mils, they do not combine for the purpose of tithing. If however there was one in the middle [of the distance of thirty-two mils] he brings them into the middle and tithes them. Rabbi Meir says: the [river] Jordan is regarded as forming a division as regards the tithing of animals.

הלקוח או שניתן לו מתנה. פטור ממעשר בהמה. האחים השותפין שחייבין בקולבון. פטורים ממעשר בהמה. ושחייבין במעשר בהמה. פטורין מן הקולבון. קנו מתפיסת הבית. חייבין. ואם לאו פטורין. חלקו וחזרו ונשתתפו. חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה:

An animal bought or given as a present is exempt from the law of cattle tithe. If brothers became partners, though they are still bound to pay the kalbon [surcharge], they are exempt from the tithe of cattle. And when they become liable to tithe of cattle, they are exempt from paying the kalbon. If they acquired from the estate, they are bound [to tithe them]. But if not, they are exempt from tithing. If they first divided up the estate and then again became partners, they are bound to pay the kalbon and are exempt from tithe of cattle.

הכל נכנס לדיר להתעשר. חוץ מן הכלאים. והטריפה. ויוצא דופן. ומחוסר זמן. ויתום. איזהו יתום כל שמתה אמו. או שנשחטה. רבי יהושע אומר. אפילו נשחטה אמו והשלח קיים אין זה יתום:

All [domesticated animals] enter the shed to be tithed except kilayim, a terefah, offspring brought forth by means of a caesarean section, an animal too young for sacrifice, and an “orphan”. And what is an “orphan”? When its mother has died during its birth or was slaughtered [and subsequently gave birth.] But Rabbi Joshua says: even if the mother has been killed, if the hide is still intact the offspring is not an ‘orphan’ animal.

שלש גרנות למעשר בהמה. בפרס הפסח. בפרס העצרת. בפרס החג. דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר. באחד בסיון. בעשרים ותשעה באב. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון. בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול. ולא אמרו באחד בתשרי. מפני שהוא יום טוב. ואי אפשר לעשר ביום טוב. לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול. רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. בן עזאי אומר האלוליין מתעשרין בפני עצמן:

There are three periods [lit. threshing floors] for the tithe of cattle: in the peras of Pesah, in the peras of Atzeret (Shavuot) and in the peras of the Feast [of Sukkot], the words of Rabbi Akiva. Ben Azzai says: on the twenty-ninth of Adar, on the first of Sivan and on the twenty-ninth of Av. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say: on the first of Nisan, on the first of Sivan and on the twenty-ninth of Elul. And why did they say the twenty-ninth of Elul and not the first of Tishrei? Because it is a Yom Tov and you cannot tithe on a Yom Tov. Consequently they moved it up to the twenty-ninth of Elul. Rabbi Meir says: the first of Elul is the New Year for the tithe of cattle. Ben Azzai says: those born in Elul are tithed by themselves.

כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אלו מצטרפין. חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אינן מצטרפין. חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן. הרי אלו מצטרפין. אם כן למה נאמר שלש גרנות למעשר בהמה שעד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט. הגיע הגורן לא ישחוט. ואם שחט פטור:

All those born from the first of Tishrei until the twenty-ninth of Elul combine [for matters of tithing]. Five lambs born before Rosh Hashanah and five born after Rosh Hashanah do not combine. But five lambs born before the period [of tithing] and five after the period [of tithing] do combine [for tithing]. If so, why did they speak of three periods for the tithe of cattle? Until the arrival of the [tithing] period it is permitted to sell and slaughter [the animals], but when the period has arrived he must not kill, but if he killed, he is exempt.

כיצד מעשרן כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן. כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחת. ומונה בשבט. אחד שנים שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמונה תשעה והיוצא עשירי סוקרו בסקרא. ואומר הרי זה מעשר. לא סקרו בסקרא. ולא מנאם בשבט. או שמנאם רבוצים או עומדים. הרי אלו מעושרים. היה לו מאה ונטל עשרה. עשרה ונטל אחד. אין זה מעשר. רבי יוסי ברבי יהודה אומר הרי זה מעשר. קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורים. מן המעושרים לתוכן. כולן ירעו עד שיסתאבו. ויאכלו במומן לבעלים:

How does one tithe animals? He brings them to a shed and makes for them a small opening so that two cannot go out at the same time. And he counts them with a rod: one, two, three, four, five, six, seven, eight, nine. And the one that comes out tenth he marks with red chalk and he says: “Behold, this is [the tithe].” If he did not mark it, or if he did not count them with a rod, or if he counted them while they were crouching or standing, they are still considered tithed. If he had one hundred [lambs] and he took ten or if he had ten and he took one [without counting], this is not [a valid] tithe. Rabbi Yose bar Judah says: this is a [valid] tithe. If one [of the lambs] already counted jumped back into the flock [in the shed] they are all exempt. If one of the lambs that was a tithe jumped back into the flock [in the shed], they all go to pasture until they become unfit for sacrifice, and the owners may eat them in their unfit state.

יצאו שנים כאחד. מונה אותן שנים שנים מנאן אחד. תשיעי ועשירי מקולקלין. יצאו תשיעי ועשירי כאחת. תשיעי ועשירי מקולקלין. קרא לתשיעי עשירי. ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי. שלשתן מקודשין. התשיעי נאכל במומו. והעשירי מעשר. ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה. דברי רבי מאיר. אמר רבי יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה. אמרו משום רבי מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב. קרא לתשיעי עשירי. ולעשירי עשירי. ולאחד עשר עשירי. אין אחד עשר מקודש. זה הכלל כל שלא נעקר שם עשירי ממנו אין אחד עשר מקודש:

If two [lambs] came out at the same time, he counts them in pairs. If he counted [the two] as one, the ninth and the tenth are spoiled. If the ninth and the tenth came out at the same time, the ninth and the tenth are spoiled. If he called the ninth the tenth, the tenth the ninth and the eleventh the tenth, all three are holy: the ninth can be eaten when it becomes blemished, the tenth is the tithe and the eleventh is sacrificed as a shelamim, and it can make a substitute, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah said: can one substitute make another substitute? They said in the name of Rabbi Meir: if it were a substitute, it would not have been sacrificed. If he called the ninth the tenth, the tenth the tenth and the eleventh the tenth, the eleventh is not holy. The following is the rule: wherever the name of the tenth [animal] has not been taken away from it, the eleventh is not consecrated.