Mishnah Bava Kamma 9

הגוזל עצים ועשאן כלים. צמר. ועשאן בגדים. משלם כשעת הגזלה. גזל פרה מעוברת וילדה. רחל טעונה וגזזה. משלם דמי פרה העומדת לילד. דמי רחל העומדת ליגזז. גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה. רחל ונטענה אצלו וגזזה. משלם כשעת הגזלה. זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה:

If a man stole wood and made it into utensils, or wool and made it into garments, he makes restitution according to [the value of the stolen object] at the moment of theft. If he stole a pregnant cow and it gave birth, or a sheep ready to be sheared, and he then sheared it, he repays the value of a cow about to bear young, or a sheep ready to be sheared. If he stole a cow, and while it was with him it was impregnated and bore young, or [if he stole a sheep] and while it was with him it grew wool and he sheared it, he makes restitution according to [the value of the stolen object] at the moment of theft. This is the general rule: all robbers make restitution according to [the value of the stolen object] at the moment of theft.

גזל בהמה והזקינה. עבדים והזקינו. משלם כשעת הגזלה. רבי מאיר אומר. בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך. גזל מטבע ונסדק. פירות והרקיבו. יין והחמיץ. משלם כשעת הגזלה. מטבע ונפסל. תרומה ונטמאת. חמץ ועבר עליו הפסח. בהמה ונעבדה בה עבירה. או שנפסלה מעל גבי המזבח. או שהיתה יוצאת ליסקל. אומר לו הרי שלך לפניך:

If he stole a beast and it grew old, or slaves and they grew old, he makes restitution according to [their value at] the moment of the theft. Rabbi Meir says: “As for slaves the thief may say to the owner, ‘Here is what is yours before you.’” If he stole a coin and it cracked, fruit and it rotted, wine and it turned into vinegar, he must make restitution according to [the value] at the moment of the theft. But if he stole a coin and it went out of use, or “Heave offering” (terumah) and it became ritually unclean, or leaven and the time of Passover arrived, or a beast and it was used for a transgression, or became unfit to be offered or it was condemned to be stoned, he may say to the other, “Here is what is yours before you.”

נתן לאומנין לתקן וקילקלו. חייבין לשלם. נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל. חייב לשלם. והבנאי שקבל עליו לסתור את הכותל. ושבר את האבנים. או שהזיק. חייב לשלם. היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר. פטור. ואם מחמת המכה. חייב:

If he gave [something] to craftsmen to repair, and they ruined it, they must make restitution. If he gave a carpenter a box, chest or cupboard to repair, and he ruined it, he must make restitution. If a builder undertook to pull down a wall, and he broke the stones or caused damage, he must make restitution. If he was pulling down at the one end and it fell down on the other, he is exempt; However, if it fell due to the blow, he is liable.

הנותן צמר לצבע והקדיחתו יורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור אם השבח יותר על היציאה נותן לו את היציאה. ואם היציאה יתירה על השבח. נותן לו את השבח. לצבוע לו אדום וצבעו שחור. שחור וצבעו אדום. רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה. נותן לו את היציאה. ואם היציאה יתר על השבח. נותן לו את השבח:

If a man gave wool to a dyer and the cauldron burned it, he must repay him the value of the wool. If he dyed it badly: if the improvement was worth more than the cost of the dying, he must pay him the cost of the dying; if the cost of the dying was worth more than the improvement, he must pay only [the value of the] improvement. If he told him to dye it red and he dyed it black; black and he dyed it red: Rabbi Meir says: “[The dyer] must pay the cost of the wool.” Rabbi Judah says: “If the improvement was worth more than the cost of the dying, he must pay him the cost of the dying; if the cost of the dying was worth more than the improvement, he must pay only [the value of the] improvement.

הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו. יוליכנו אחריו אפילו למדי. לא יתן לא לבנו. ולא לשלוחו. אבל נותן לשליח בית דין. ואם מת יחזיר ליורשיו:

If a man robbed his fellow of the value of a perutah and swore [falsely] to him, he must take it to him even as far as Medea. He may not give it to his son or to his agent, but he may give it to the agent of the court. If his fellow had died he must return it to his heirs.

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש. מחל לו על הקרן. ולא מחל לו על החומש. מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות משוה פרוטה בקרן. אינו צריך לילך אחריו. נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן. מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן. מחל לו על זה ועל זה. חוץ משוה פרוטה בקרן. צריך לילך אחריו:

1. If he had repaid the value but had not paid the [added] fifth, or if he had forgiven him the value but not the [added] fifth, or if had forgiven him both except for less than a perutah’s worth of the value, he need not go after him. 2. If he had repaid him the [added] fifth but not the value, or if he had forgiven him the [added] fifth but not the value, or if he had forgiven both except for a perutah’s worth of the value, he must go after him.

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה. וכן בפקדון שנאמר (ויקרא ה, כא) בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר. הרי זה משלם קרן וחומש ואשם. היכן פקדוני אמר לו אבד. משביעך אני ואמר אמן. והעדים מעידים אותו שאכלו. משלם קרן. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם:

If he had paid him the value and had sworn [falsely] to him concerning the [added] fifth, he must pay a fifth on the fifth [and so on] until the value [of the added fifth] becomes less than a perutah’s worth. So too with a deposit, as it says: “In a matter of deposit or a pledge or through robbery, or by defrauding his fellow, or by finding something lost and lying about it” (Leviticus 5:21-2, such a one must pay the value and the [added] fifth and bring a Guilt-offering. [If a man said], “Where is my deposit?” and the other said, “It is lost,” [if the one says,] “I adjure thee”, and the other says, “Amen!”, and witnesses testify against him that he consumed it, he need pay [only] the value. But if he confessed it of himself, he must repay the value and the [added] fifth and bring a Guilt-offering.

היכן פקדוני אמר לו נגנב. משביעך אני ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שגנבו. משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם:

[If a man said], “Where is my deposit?” and the other said, “It is stolen,” [if the one says,] “I adjure thee”, and the other says, “Amen!”, and witnesses testify against him that he stole it, he must make twofold restitution. But if he confessed it of himself, he must repay the value and the [added] fifth and bring a Guilt-offering.

הגוזל את אביו ונשבע לו ומת. הרי זה משלם קרן וחומש לבניו. או לאחיו. ואם אינו רוצה או שאין לו. לוה ובעלי חוב באים ונפרעים:

If a man stole from his father and swore [falsely] to him, and the father died, he must repay the value and the [added] fifth to the father’s sons or brothers. If he will not repay or if has does not have [with which to repay] he must borrow and the creditors come and are repaid.

האומר לבנו קונם אי אתה נהנה משלי. אם מת יירשנו. בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו. ויחזיר לבניו או לאחיו. ואם אין לו. לוה ובעלי חוב באים ונפרעים:

If a man said to his son, “Qonam, you will not derive any benefit from that which is mine”, and he died, the son may inherit him. [But if he moreover said], “Both during my life and at my death”, when he dies the son may not inherit from him and he must restore [what he received from his father’s inheritance] to the [father’s] sons or brothers. If he has nothing, he takes out a loan, and the creditors come and exact payment.

הגוזל את הגר ונשבע לו ומת. הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. שנאמר (במדבר ה, ח) ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו. היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת. הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה:

If a man stole from a convert and swore [falsely] to him, and the convert died, he must repay the value and the added fifth to the priests, and the Guilt-offering to the altar, as it says: “If the man has no kinsman to whom restitution can be made, the amount which is repaid shall go to the priest in addition to the ram of atonement, whereby atonement shall be made for him” (Numbers 5:8). If he brought the money and the Guilt-offering and then died, the money shall be given to his sons, and the Guilt-offering shall be left to pasture until it suffers a blemish, when it shall be sold, and its value falls to the Temple treasury.

נתן הכסף לאנשי משמר ומת. אין היורשים יכולין להוציא מידם. שנאמר (במדבר ה, י) איש אשר יתן לכהן לו יהיה. נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה. יצא. אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה. ואם לא. יחזיר ויביא אשם אחר. שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא. הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא. נתן את הקרן ולא נתן את החומש. אין החומש מעכב:

If he [who had stolen from the convert] gave the money to the men of the priestly watch and then died, his inheritors cannot recover it from their [the priests] hands, as it says, “Whatsoever a man gives to a priest shall be his” (Numbers 5:10). If he gave the money to Yehoyariv, and the Guilt-offering to Yedayah, he has fulfilled his obligation. If he gave the Guilt-offering to Yehoyariv and the money to Yedayah: if the Guilt-offering still remains, the sons of Yedayah shall offer it; otherwise, he must bring another Guilt-offering. For if a man brought what he had stolen before he offered his Guilt-offering, he has fulfilled his obligation. But if he brought his Guilt-offering before he brought what he had stolen, he has not yet fulfilled his obligation. If he gave the value but not the [added] fifth, the [added] fifth does not prevent [him from offering the Guilt-offering].