Mishnah Pesachim 2

כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה לחיה ולעופות. ומוכרו לנכרי ומותר בהנאתו. עבר זמנו. אסור בהנאתו. ולא יסיק בו תנור וכירים. רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:

Any hour in which one is permitted to eat [chametz], one may feed it to cattle, beasts and birds, and one may sell it to a gentile, and benefit from it is permitted. When its time has passed benefit from it is forbidden, and he may not [even] fire an oven or a stove with it. Rabbi Judah says: there is no removal of chametz except by burning; But the sages say: he may also crumble it and throw it to the wind or cast it into the sea.

חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה. ושל ישראל אסור בהנאה. שנאמר (שמות יג, ז) לא יראה לך שאור:

Chametz which belongs to a gentile over which Pesach has passed is permitted for benefit; But that of an Israelite is forbidden for benefit, as it is said, “No leavened bread shall be found with you.”

נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה. חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו:

If a gentile lent [money] to an Israelite on his chametz, after Pesah it is permitted for use. But if an Israelite lent [money] to a gentile on his chametz, after Pesah it is prohibited for use. If ruins fell on chametz it is as if it is has been removed. Rabban Shimon ben Gamaliel says: provided that a dog cannot search it out.

האוכל תרומת חמץ בפסח. בשוגג משלם קרן וחומש. במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים:

One who unwittingly eats terumah chametz on Pesah must repay [to a priest] the principal plus a fifth. Intentionally, he is exempt from payment and from [liability for] its value as fuel.

אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים. בשעורים. בכוסמין ובשיפון. ובשבולת שועל. ויוצאין בדמאי. ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו. והכהנים בחלה ובתרומה. אבל לא בטבל. ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות תודה ורקיקי נזיר. עשאן לעצמו אין יוצאין בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן:

These are the things with which they fulfill their obligation on Pesah: with wheat, with barley, with spelt, with rye, and with oats. And they fulfill [the obligation] with demai, with first tithe whose terumah has been separated, and with second tithe or sanctified property which have been redeemed; And priests [can fulfill their obligation] with hallah and terumah. But not with untithed produce, nor with first tithe whose terumah has not been separated, nor with second tithe or sanctified property which have not been redeemed. Loaves of the thanksgiving offering and the wafers of a nazirite: If he made them for himself, they cannot fulfill [their obligation] with them; If he made them to sell in the market, they can fulfill [their obligation] with them.

ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בחזרת. ובעולשין. ובתמכא. ובחרחבינה. ובמרור יוצאין בהן. בין לחין בין יבשין. אבל לא כבושין ולא שלוקין. ולא מבושלין. ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן. ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו:

And these are the herbs with which one discharges his obligation on Pesah: with lettuce [hazaret]; with chicory [olshin]; with wild chicory [tamkah]; with picridium [harhavina], and with sonchus [maror]. They fulfill their obligation whether they are moist or dry, but not preserved [in vinegar], nor stewed nor boiled. And they combine to the size of an olive. And they fulfill their obligation with their stalk[s]. And with demai, and with first tithe from which terumah has been separated, and second tithe and sacred property which have been redeemed.

אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ. אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו בפסח. מפני שהן מחמיצות:

One may not soak bran for fowls, but one may scald it. A woman may not soak bran to take with her to the bathhouse, but she may rub dry [bran] on her skin . And a man may not chew wheat and place it on his wound, because it turns into chametz.

אין נותנין קמח לתוך חרוסת. או לתוך החרדל. ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אוסר. אין מבשלין את הפסח לא במשקין. ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

One may not put flour into haroset or into mustard; And if he did put [it], it must be eaten immediately; But Rabbi Meir forbids [it]. One may not boil the Pesah sacrifice, neither in liquids nor in fruit juice but one may baste and dip it in them. The water used by a baker must be poured out, because it causes leavening.