Mishnah Ketubot 13

שני דייני גזירות היו בירושלם. אדמון וחנן בן אבישלום. חנן אומר שני דברים. אדמון אומר שבעה. מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף. ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף:

There were two judges of fines in Jerusalem, Admon and Hanan ben Avishalom. Hanan stated two rulings and Admon stated seven. If a man went to a country beyond the sea and his wife claimed maintenance: Hanan says: she must take an oath at the end but not at the beginning. The sons of the high priests differed from him and ruled that she must take an oath both at the beginning and at the end. Rabbi Dosa ben Harkinas agreed with their ruling. Rabbi Yohanan ben Zakkai said: Hanan has spoken well; she need take an oath only at the end.

מי שהלך למדינת הים. ועמד אחד ופרנס את אשתו. חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן. הניח מעותיו על קרן הצבי:

If a man went to a country beyond the sea and someone came forward and financially supported his wife, Hanan says: he lost his money. The sons of the high priests differed from him and said: let him take an oath as to how much he spent and recover it. Rabbi Dosa ben Harkinas agreed with their ruling. Rabbi Yohanan ben Zakkai said: Hanan has spoken well [the man] put his money on the horn of a deer.

אדמון אומר שבעה. מי שמת והניח בנים ובנות. בזמן שהנכסים מרובין. הבנים יורשים. והבנות ניזונות. ובנכסים מועטים. הבנות יזונו. והבנים יחזרו על הפתחים. אדמון אומר. בשביל שאני זכר הפסדתי. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

Admon said seven [rulings]:If a man dies and leaves sons and daughters, if the estate is large, the sons inherit it and the daughters are maintained [from it]. And if the estate is small, the daughters are maintained from it, and the sons can go begging. Admon said, “Just because I’m a male I lose out!” Rabban Gamaliel said; I agree with the words of Admon.

הטוען את חברו כדי שמן. והודה בקנקנים. אדמון אומר. הואיל והודה במקצת הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין זו הודאה ממין הטענה. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

If he claims from his neighbor jars of oil, and he admits [his claim to the empty] jars, Admon says, since he admits to him a portion of the claim, he must swear. But the Sages say: the admission is not of the same kind as the claim. Rabban Gamaliel said: I agree with the words of Admon.

הפוסק מעות לחתנו. ופשט לו את הרגל. תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר יכולה היא שתאמר. אילו אני פסקתי לעצמי. אשב עד שילבין ראשי. עכשיו שאבא פסק עלי. מה אני יכולה לעשות. או כנוס. או פטור. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

If a man promised a money to his [prospective] son-in-law and then defaulted, [his daughter] shall sit until her hair turns white. Admon says: She may say, “Had I myself promised the sum I would sit until my hair turns white, but now that my father has promised it, what can I do? Either marry me or set me free.” Rabban Gamaliel said: I agree with the words of Admon.

העורר על השדה. והוא חתום עליה בעד. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. השני נוח לי. והראשון קשה הימנו. וחכמים אומרים איבד את זכותו. עשאה סימן לאחר. איבד את זכותו:

If a man contests [the ownership of] a field and he has signed as a witness on [its deed of sale], Admon says: He can say, “[Litigation with] the second is easier for me, since the first is a more difficult person than he”. But the Sages say: He lost his right. If [the protester] made it a boundary mark [when selling an adjacent piece of land to] another person he has lost his right [to protest].

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו. אדמון אומר. ילך בקצרה. וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה. או יפרח באויר:

If a man went to a country beyond the sea and [in his absence] the path to his field was lost, Admon ruled: let him walk [to his field] by the shortest way. But the Sages say: let him purchase a path for himself even if it costs him a hundred maneh or let him fly through the air.

המוציא שטר חוב על חברו. והלה הוציא שמכר לו את השדה. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. אילו הייתי חייב לך. היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה. וחכמים אומרים זה היה פקח. שמכר לו את הקרקע. מפני שהוא יכול למשכנו:

If a man produced a debt document against another, and the latter produced [a deed of sale showing] that the former had sold him a field, Admon ruled: [The other] can say, had I owed you [anything] you should have been paid pack when you sold me the field”. But the Sages say: This [seller] was clever, since he may have sold him the land in order to be able to take it from him as a pledge.

שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר. אילו הייתי חייב לך. כיצד אתה לוה ממני. וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו. וזה גובה שטר חובו:

If two men produced debt documents against one another, Admon says; [the holder of the later document can say to the other,] “Had I owed you [any money] how is it that you borrowed from me?” But the Sages say: This one collects his debt and this one collects his debt.

שלש ארצות לנשואין. יהודה. ועבר הירדן. והגליל. אין מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל באותה הארץ. מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל לא מעיר לכרך. ולא מכרך לעיר. מוציאין מנוה הרעה. לנוה היפה. אבל לא מנוה היפה. לנוה הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף לא מנוה רעה. לנוה יפה. מפני שהנוה היפה בודק:

[The following regions are regarded as] three countries in respect of marriage: Judaea, Transjordan and Galilee. [A husband] may not take out [his wife with him] from one town to another or from one city to an other. But within the same country he may take her out with him from one town into another town or from one city into an other city, but not from a town to a city nor from a city to a town. [A man] may take out [his wife with him] from an inferior to a superior dwelling, but not from a superior to an inferior dwelling. Rabban Shimon ben Gamaliel says: not even from an inferior dwelling to a superior dwelling, because the [change to a] superior dwelling tests.

הכל מעלין לארץ ישראל. ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלם. ואין הכל מוציאין. אחד האנשים. ואחד הנשים (נוסח אחר ואחד עבדים) נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בארץ ישראל. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. רבן שמעון בן גמליאל אומר. נותן לה ממעות קפוטקיא. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות קפוטקיא:

Everyone may compel [their spouse] to go up to the land of Israel, but none may compel [their spouse] to leave. Everyone may compel [their spouse] to go up to Jerusalem, but none may compel [their spouse] to leave. The same is true for both men and women and [slaves]. If a man married a woman in the land of Israel and divorced her in the land of Israel, he must pay her [her ketubah] in the currency of the land of Israel. If he married a woman in the land of Israel and divorced her in Cappadocia he must pay her [her ketubah] in the currency of the land of Israel. If he married a woman in Cappadocia and divorced her in the land of Israel, he must a gain pay [her ketubah] in the currency of the land of Israel. Rabban Shimon ben Gamaliel says that he must pay her [her ketubah] in the Cappadocian currency.