Mishnah Eruvin 3

בכל מערבין ומשתתפים חוץ מן המים ומן המלח. והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח. הנודר מן המזון מותר במים ובמלח. מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה. סומכוס אומר בחולין. ולכהן בבית הפרס. רבי יהודה אומר אפילו בבית הקברות מפני שיכול לילך לחוץ ולאכול:

With all [kinds of food] they may make an ‘eruv and a shittuf, except water and salt. And all [kinds of food] may be purchased with money of the second tithe, except water and salt. One who vowed to abstain from food is allowed [to consume] both water and salt. An eruv may be prepared for a nazirite with wine and for an Israelite with terumah, But Symmachus says: with unconsecrated produce only. [An eruv may be prepared] for a priest in a bet hapras. Rabbi Judah says: even in a cemetary, because he can put up a partition and thus enter [the area] and eat [his eruv].

מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה. אבל לא בטבל. ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו. ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו. השולח ערובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בערוב אינו ערוב. ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה ערוב:

They may make an eruv with demai (doubtfully tithed produce), or with first tithe from which terumah had been taken, or with second tithe or consecrated [food] that have been redeemed; and priests [may make their eruv] with hallah and terumah. [It may] not [be prepared], with untithed produce, nor with first tithe from which terumah has not been taken, nor with second tithe or consecrated [food] that have not been redeemed. One who sends his eruv in the hands of a deaf-mute, imbecile or a minor, or with one who does not admit [the principle of] eruv, the eruv is not valid. If, however, he instructed another person to receive it from him, the eruv is valid.

נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין ערובו ערוב למטה מעשרה טפחים ערובו ערוב. נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה ערובו ערוב. נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה ערוב. נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה עירוב. רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו ערוב:

If he put [the eruv] in a tree above [a height] of ten handbreadths, his eruv is not valid; below ten handbreadths, his eruv is valid. If he put it in a cistern, even if it is a hundred cubits deep, his eruv is valid. If he put it on the top of a reed or on the top of a pole, if it had been uprooted and then inserted in the ground, even though it was a hundred cubits high, the eruv is valid. If it he put it in a chest and the key was lost, the eruv is [nevertheless] valid. Rabbi Eliezer says: if he does not know that the key is in its place, the eruv is invalid.

נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו ערוב משחשיכה הרי זה ערוב. אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק ערוב כשר. אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים על ספק ערוב שכשר:

[An eruv] which rolled away beyond the [Shabbat] limit, or a heap of stones fell on it, or was burnt, [or was] terumah and became impure: [If one of these occurred] while it was yet day, it is invalid, [But if it occurred] after it became dark the eruv is valid. If it is doubtful [when it occurred]: Rabbi Meir and Rabbi Judah say: this is a donkey-driver/camel driver. Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: a doubtful eruv is valid. Rabbi Yose says: Avtulmos testified on the authority of five elders that a doubtful eruv is valid.

מתנה אדם על ערובו ואומר אם באו עובדי כוכבים מן המזרח ערובי למערב מן המערב ערובי למזרח אם באו מכאן ומכאן למקום שארצה אלך לא באו לא מכאן ולא מכאן הריני כבני עירי. אם בא חכם מן המזרח ערובי למזרח מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואם היו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך:

A man may make a stipulation concerning his eruv and say, “If foreigners came from the east, let my eruv be that of the west; [if they came] from the west let my eruv be that of the east; if they came from both directions, I will go in whatever direction I desire; and if they came from neither direction I will be like the people of my town.” [Likewise say,] “If a sage came from the east let my eruv be that of the east; if from the west let my eruv be that of the west; If he came from either direction I will go in whatever direction I desire; and if no one came from either direction I will be like the people of my town.” Rabbi Judah says: if one of them was his teacher he may go only to his teacher, but if both were his teachers he may go in whatever direction he prefers.

ר' אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר ערובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח ערובי הראשון והשני כבני עירי ערובי השני והראשון כבני עירי. וחכמים אומרים מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר. כיצד יעשה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו. בשני מחשיך עליו ואוכלו ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בערובו. נאכל בראשון ערובו לראשון ואינו ערוב לשני. אמר להם רבי אליעזר מודים אתם לי שהן שתי קדושות:

Rabbi Eliezer says: if a festival day immediately precedes or follows Shabbat a man may prepare two eruvs and make the following declaration: “my eruv for the first day is that of the east and for the second day is that of the west”; “the one for the first day is that of the west and the one for the second day is that of the east”; “my eruv is for the first day, and for the second day I will be as the people of my town”; or “my eruv is for the second day, and for the first day I will be as the people of my town”. But the sages say: he either prepares an eruv for one direction or none at all; he either prepares one eruv for the two days or none at all. How should he act? He brings [the eruv] on the first day, he lets it get dark and then he takes it and goes away. On the second day [he again carries the eruv to the same place] and lets it grow dark and then he may eat it. He thus benefits both in his going and in [eating] his eruv. If the eruv was eaten up on the first day it remains effective for the first day but not for the second. Rabbi Eliezer said to them: you do then agree with me that they are two distinct holinesses.

רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר ערובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי. ולא הודו לו חכמים:

Rabbi Judah says: [if on the eve of the] New Year a man was afraid that [the preceding month of Elul] might be intercalated, he may prepare two eruvs and make this declaration: “My eruv for the first day is that to the east and the one for the second day is that to the west”; “the one for the first day is that to the west and the one for the second day is that to the east”; “my eruv is for the first day, and for the second I shall be as the people of my town”; “my eruv is for the second day, and for the first I shall be as the people of my town.” But the sages did not agree with him.

ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני. ולא הודו לו חכמים:

Rabbi Judah further said: a man may stipulate concerning a basket [of produce] on the first festival day [of Rosh Hashanah] and may then eat it on the second day, And so also if an egg was laid on the first [festival] day it may be eaten on the second. But the sages did not agree with him.

רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלהינו את יום ראש חדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש. ולא הודו לו חכמים:

Rabbi Dosa ben Harkinas says: the person who goes in front of the ark on [the first day of] of Rosh Hashanah says: “Strengthen us, o Lord our God, on this first day of the month, whether it be today or tomorrow”; and on the following day he says: ‘[Strengthen us...] whether it be today or yesterday.” But the sages did not agree with him.