Mishnah Sanhedrin 7

ארבע מיתות. נמסרו לבית דין. סקילה. שרפה. הרג. וחנק. רבי שמעון אומר. שרפה. סקילה. חנק. והרג. זו מצות הנסקלין:

Four deaths have been entrusted to the court: stoning, burning, slaying [by the sword] and strangulation. R. Simeon says: “burning, stoning, strangulation and slaying.” That (the previous chapter) is the manner of stoning.

מצות הנשרפין. היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו. ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו. וזה מושך אצלו. עד שפותח את פיו. ומדליק את הפתילה. וזורקה לתוך פיו. ויורדת לתוך מעיו. וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שרפה. אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו. ומדליק את הפתילה. וזורקה לתוך פיו. ויורדת לתוך מעיו. וחומרת את בני מעיו. אמר רבי אליעזר בן צדוק מעשה בבת כהן אחת שזינתה והקיפוה חבילי זמורות. ושרפוה. אמרו לו מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:

The manner in which burning is executed is as follows: They would lower him into dung up to his armpits, then a hard cloth was placed within a soft one, wound round his neck, and the two loose ends pulled in opposite directions, forcing him to open his mouth. A wick was then lit, and thrown into his mouth, so that it descended into his body and burned his bowels. R. Judah says: “Should he have died at their hands [being strangled by the bandage before the wick was thrown into his mouth], they would not have fulfilled the requirements of execution by fire. Rather his mouth was forced open with pincers against his wish, the wick lit and thrown into his mouth, so that it descended into his body and burned his bowels. Rabbi Eleazar ben Zadok said: “It once happened that a priest’s daughter committed adultery, whereupon bundles of sticks were placed around her and she was burnt. The Sages said to him: “That was because the court at that time was not well learned in law.

מצות הנהרגים היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא זה. אלא מניחין את ראשו על הסדן. וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו. מצות הנחנקין. היו משקעין אותו בזבל. עד ארכובותיו. ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו. וזה מושך אצלו. עד שנפשו יוצאה:

Slaying by the sword was performed thus: they would cut off his head by the sword, as is done by the civil authorities. R. Judah says: “This is a disgrace! Rather his head was laid on a block and severed with an axe. They said to him: “No death is more disgraceful than this.” Strangulation was performed thus: the condemned man was lowered into dung up to his armpits, then a hard cloth was placed within a soft one, wound round his neck, and the two ends pulled in opposite directions until he was dead.

אלו הן הנסקלין. הבא על האם. ועל אשת האב. ועל הכלה. ועל הזכור. ועל הבהמה. והאשה המביאה את הבהמה. והמגדף. והעובד עבודה זרה. והנותן מזרעו למולך. ובעל אוב וידעוני. והמחלל את השבת. והמקלל אביו ואמו. והבא על נערה המאורסה. והמסית. והמדיח. והמכשף. ובן סורר ומורה. הבא על האם. חייב עליה משום אם. ומשום אשת אב. רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד. הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב. ומשום אשת איש. בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו. בין מן האירוסין בין מן הנשואין. הבא על כלתו. חייב עליה משום כלתו. ומשום אשת איש. בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו. בין מן האירוסין בין מן הנשואין. הבא על הזכור. ועל הבהמה. והאשה המביאה את הבהמה. אם אדם חטא. בהמה מה חטאת. אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה. לפיכך אמר הכתוב תסקל. דבר אחר שלא תהא בהמה עוברת בשוק. ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה:

The following are stoned:He who has sexual relations with his mother, with his father’s wife, with his daughter-in-law, with a male; with a beast; a woman who commits bestiality with a beast; a blasphemer; an idolater; one who gives of his seed to molech; a necromancer or a wizard; one who desecrates the Sabbath; he who curses his father or mother; he who commits adultery with a betrothed woman; one who incites [individuals to idolatry]; one who seduces [a whole town to idolatry]; a sorcerer; and a wayward and rebellious son. He who has sexual relations with his mother incurs a penalty in respect of her both as his mother and as his father’s wife. R. Judah says: “He is liable in respect of her as his mother only.” He who has sexual relations with his father’s wife incurs a penalty in respect of her both as his father’s wife, and as a married woman, both during his father’s lifetime and after his death, whether she was widowed from betrothal or from marriage. He who has sexual relations with his daughter-in-law incurs a penalty in respect of her both as his daughter-in-law and as a married woman, both during his son’s lifetime and after his death, whether she was widowed from betrothal or from marriage. He who has sexual relations with a male or a beast, and a woman that commits bestiality: if the man has sinned, how has the animal sinned? But because the human was enticed to sin by the animal, therefore scripture ordered that it should be stoned. Another reason is that the animal should not pass through the market, and people say, this is the animal on account of which so and so was stoned.

המגדף אינו חייב עד שיפרש השם. אמר רבי יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים. בכינוי. יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא הורגים בכינוי. אלא מוציאים כל אדם לחוץ. ושואלים את הגדול שבהן ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש. והוא אומר. והדיינים עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין. והשני אומר אף אני כמוהו. והשלישי אומר אף אני כמוהו:

The blasphemer is punished only if he utters [the divine] name. Rabbi Joshua b. Korcha said: “The whole day [of the trial] the witnesses are examined by means of a substitute for the divine name: ‘may Yose smite Yose.’” When the trial was finished, the accused was not executed on this evidence, but all persons were removed [from court], and the chief witness was told, ‘State literally what you heard.’ Thereupon he did so, [using the divine name]. The judges then arose and tore their garments, which were not to be resewn. The second witness stated: “I too have heard thus” [but not uttering the divine name], and the third says: “I too heard thus.”

העובד עבודה זרה. אחד העובד. ואחד הזובח. ואחד המקטר. ואחד המנסך ואחד המשתחיה. ואחד המקבלו עליו לאלוה. והאומר לו אלי אתה. אבל המגפף והמנשק והמכבד. והמרבץ. והמרחץ הסך. המלביש. והמנעיל. עובר בלא תעשה. הנודר בשמו. והמקיים בשמו. עובר בלא תעשה. הפוער עצמו לבעל פעור. זו היא עבודתו. הזורק אבן למרקוליס. זו היא עבודתו:

He who engages in idol-worship [is executed]. This includes the one who serves it, sacrifices, offers incense, makes libations, bows to it, accepts it as a god, or says to it, “You are my god.” But he who embraces, kisses it, sweeps or sprinkles the ground before it, washes it, anoints it, clothes it, or puts shoes on it, he transgresses a negative commandment [but is not executed]. He who vows or swears by its name, violates a negative commandment. He who uncovers himself before Baal-Peor [is guilty and is to be stoned for] this is how it is worshipped. He who casts a stone on Merculis [is guilty and is to be stoned for] this is how it is worshipped.

הנותן מזרעו למולך. אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש. מסר למולך ולא העביר באש. העביר באש ולא מסר למולך. אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש. בעל אוב. זה פיתום המדבר משיחיו וידעוני זה המדבר בפיו. הרי אלו בסקילה. והנשאל בהם באזהרה:

He who gives of his seed to Molech is not liable unless he delivers it to Molech and causes it to pass through the fire. If he gave it to Molech but did not cause it to pass through the fire, or he caused it to pass through fire but did not give it to Molech, he incurs no penalty, unless he does both. A Ba’al Ob is the pithom who speaks from his armpit. The Yidde’oni is one who speaks from his mouth. These two are stoned; while he who inquires of them transgresses a formal prohibition.

המחלל את השבת. בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם. קללם בכינוי. ר' מאיר מחייב. וחכמים פוטרין:

He who desecrates the Sabbath [is stoned], providing that it is an offence punished by “kareth” if deliberate, and by a sin-offering if unwitting. One who curses His father or his mother is not punished unless he curses them by the divine name. If he cursed them by a nickname, Rabbi Meir held him liable, but the Sages ruled that he is exempt.

הבא על נערה המאורסה. אינו חייב עד שתהא נערה. בתולה מאורסה. והיא בבית אביה. באו עליה שנים. הראשון בסקילה. והשני בחנק:

He who has sexual relations with a betrothed young woman is not punished until she is a young woman, a virgin, betrothed, and in her father’s house. If two men had sexual relations with her, the first is stoned, but the second is strangled.

המסית. זה הדיוט. המסית את ההדיוט. אמר לו יש יראה במקום פלוני. כך אוכלת. כך שותה. כך מטיבה. כך מריעה. כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהם חוץ מזו. אמר לשנים. והן עדיו. מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו. אמר לאחד. הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך. אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם. מכמינין לו עדים אחורי הגדר. והוא אומר לו אמור מה שאמרת לי ביחוד. והלה אומר לו. והוא אומר לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים. אם חוזר בו הרי זה מוטב. ואם אמר כך היא חובתנו. וכך יפה לנו. העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו. האומר אעבוד. אלך ואעבוד. נלך ונעבוד. אזבח אלך ואזבח. נלך ונזבח. אקטיר. אלך ואקטיר. נלך ונקטיר. אנסך. אלך ואנסך. נלך וננסך. אשתחוה. אלך ואשתחוה. נלך ונשתחוה. המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודה זרה:

One who incites [individuals to idolatry] -- this refers to an ordinary person who incites an individual who said, “There is an idol in such and such a place; it eats thus, it drinks thus, it does good [to those who worship it] and harm [to those who do not].” For all who are liable for the death penalty according to the Torah no witnesses are hidden to entrap them, excepting for this one. If he said [these things] to two, they themselves are witnesses against him, and he is brought to court and stoned. But if he said [these things] to one, he should reply, “I have friends who wish to do so likewise [come and propose it to them too].” But if he was cunning and declined to speak before them, witnesses are hidden behind a partition, while he [who was incited] says to him, make your proposal to me now in private. When the inciter says to him (repeats to him what he had already said), the other replies, “How can we abandon our God in heaven to go and serve wood and stones?” Should he retract, it is well. But if he answers, “It is our duty [to worship idols], and is seemly for us”, then the witnesses stationed behind the partition take him to court, and have him stoned. He who incites [individuals to idolatry is one who] is one who says, “I will worship it”, or, “I will go and worship”, or, “let us go and worship”; or, “I will sacrifice [to it]”, “I will go and sacrifice”, “let us go and sacrifice”; “I will burn incense, “I will go and burn incense”; “let us go and burn incense”; or “I will make libations to it”, “I will go and make libations to it”, “let us go and make libations”; “I will prostrate myself before it”, “I will go and prostrate myself”, “let us go and prostrate ourselves”. One who seduces [a whole town to idolatry] is one who says, “Let us go and serve idols”.

המכשף העושה מעשה חייב. ולא האוחז את העינים. רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע שנים לוקטין קישואין. אחד לוקט פטור. ואחד לוקט חייב. העושה מעשה חייב. האוחז את העינים פטור:

A sorcerer, if he actually performs magic, is liable [to death], but not if he merely creates illusions. Rabbi Akiva says in Rabbi Joshua’s name: “If two are gathering cucumbers [by magic] one may be punished and the other exempt: he who really gathers them is punished: while he who produces an illusion is exempt.”