Mishnah Pesachim 10

ערבי פסחים סמוך למנחה. לא יאכל אדם עד שתחשך. ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ואפילו מן התמחוי:

On the eve of Pesah close to minhah one may not eat until nightfall. Even the poorest person in Israel must not eat [on the night of Pesah] until he reclines. And they should give him not less than four cups [of wine], and even from the charity plate.

מזגו לו כוס ראשון. בית שמאי אומרים מברך על היום. ואחר כך מברך על היין. ובית הלל אומרים מברך על היין. ואחר כך מברך על היום:

They mixed him the first cup: Bet Shammai says: first he blesses over the day and then over the wine. Bet Hillel says: first he blesses over the wine and then over the day.

הביאו לפניו מטבל בחזרת. עד שמגיע לפרפרת הפת. הביאו לפניו מצה וחזרת. וחרוסת. ושני תבשילין. אף על פי שאין חרוסת מצוה. רבי אליעזר בר צדוק אומר. מצוה. ובמקדש. היו מביאים לפניו גופו של פסח:

They bring [it] in front of him. He dips lettuce before until he reaches the appetizer that precedes the bread. They bring before him matzah, lettuce, and haroset (and two dishes) though the haroset is not mandatory. Rabbi Elazar son of Rabbi Zadok says: it is mandatory. And in the Temple they bring the body of the pesah before him.

מזגו לו כוס שני. וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן. אביו מלמדו. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות. אנו אוכלין שאר ירקות. הלילה הזה מרור. שבכל הלילות. אנו אוכלין בשר צלי. שלוק. ומבושל. הלילה הזה כולו צלי. שבכל הלילות. אנו מטבילין פעם אחת. הלילה הזה שתי פעמים. ולפי דעתו של בן. אביו מלמדו. מתחיל בגנות. ומסיים בשבח. ודורש מארמי אובד אבי. עד שיגמור כל הפרשה כולה:

They mixed him a second cup, and here the son questions his father. If the son lacks the intelligence to ask, his father instructs him: How different this night is from all other nights! On all other nights we eat hametz and matzah, tonight only matzah. On all other nights we eat other vegetables, tonight only bitter herbs. On all other nights, we eat meat roasted, boiled or cooked, tonight only roasted. On all other nights we dip once, tonight twice. And according to the intellect of the son, the father instructs him. He begins with shame and concludes with praise; and expounds from “A wandering Aramean was my father” (Deuteronomy 6:20-25) until he completes the whole section.

רבן גמליאל היה אומר. כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח. לא יצא ידי חובתו. ואלו הן. פסח. מצה. ומרור. פסח. על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מצה. על שום שנגאלו אבותינו במצרים. מרור. על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו. כאילו הוא יצא ממצרים. שנאמר (שמות יג, ח) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. לפיכך אנחנו חייבין להודות. להלל. לשבח. לפאר. לרומם להדר. לברך. לעלה ולקלס. למי שעשה לאבותינו. ולנו את כל הניסים האלו. הוציאנו מעבדות לחירות. מיגון לשמחה. ומאבל ליום טוב. ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה:

Rabban Gamaliel used to say: whoever does not make mention of these three things on Pesah does not fulfill his duty. And these are they: the pesah, matzah, and bitter herbs. The pesah because the Omnipresent passed over the houses of our fathers in Egypt. The matzah because our fathers were redeemed from Egypt. The bitter herb because the Egyptians embittered the lives of our fathers in Egypt. In every generation a man is obligated to regard himself as though he personally had gone forth from Egypt, because it is said, “And you shall tell your son on that day, saying: ‘It is because of that which the Lord did for me when I came forth out of Egypt” (Exodus 13:8). Therefore it is our duty to thank, praise, laud, glorify, raise up, beautify, bless, extol, and adore Him who made all these miracles for our fathers and ourselves; He brought us forth from slavery into freedom, from sorrow into joy, from mourning into festivity, from darkness into great light, and from servitude into redemption. Let us say before him, Hallelujah!

עד היכן הוא אומר. בית שמאי אומרים. עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה. רבי טרפון אומר. אשר גאלנו. וגאל את אבותינו ממצרים. ולא היה חותם. רבי עקיבא אומר. כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום. שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל:

How far does one recite it? Bet Shammai say: Until “As a joyous mother of children” (Psalms 113:9). But Bet Hillel say: Until “The flinty rock into a fountain of waters” (Psalms 114:8). And he concludes with [a formula of] redemption. Rabbi Tarfon says: “Who redeemed us and redeemed our fathers from Egypt”, but he did not conclude [with a blessing]. Rabbi Akiva says: “So may the Lord our God and the God of our fathers bring us to other appointed times and festivals which come towards us for peace, rejoicing in the rebuilding of Your city and glad in Your service, and there we will eat of the sacrifices and the pesahim” etc. until “Blessed are You who has redeemed Israel.”

מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו. רביעי גומר עליו את ההלל. ואומר עליו ברכת השיר. בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה. בין שלישי לרביעי. לא ישתה:

They poured him a third cup, blesses over his meal. A fourth [cup], he concludes the Hallel, and recites over it the blessing of song. Between these cups if he wants he may drink; between the third and the fourth he may not drink.

ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ישנו מקצתן יאכלו. כולן לא יאכלו. ר' יוסי אומר. נתנמנמו. יאכלו. נרדמו לא יאכלו:

One may not conclude the pesah meal with an afikoman. If some of them fell asleep, they may eat [the pesah when they wake up]. If all of them fell asleep they may not eat. Rabbi Jose says: if they napped, they may eat, but if they fell asleep, they may not eat.

הפסח אחר חצות. מטמא את הידים. הפגול והנותר. מטמאין את הידים. בירך ברכת הפסח. פטר את של זבח. בירך את של זבח. לא פטר את של פסח. דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר. לא זו פוטרת זו. ולא זו פוטרת זו:

The pesah defiles one’s hands after midnight. Piggul and remnant defile one’s hands. If he recited the blessing for the pesah, he thereby exempts the sacrifice [the hagigah]; [but] if he recited the blessing for the sacrifice [the hagigah], he does not exempt the pesah, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says: this does not exempt that nor does that exempt this.