Mishnah Demai 6

המקבל שדה מישראל מן העובד כוכבים ומן הכותי יחלק לפניהם. החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו:

One who has received a field from a Jew, or from a Gentile, or from a Samaritan [for a share in the produce], he divvies up the produce in front of them [without first separating tithes]. One who has hired a field from a Jew [for a fixed amount from the produce], he first gives terumah [from the rental] and then gives it to him (the field owner). Rabbi Judah said: When is this so? When he pays him [the rental with produce] of the same field and of the same kind; but when he pays him with the produce of another field or of another kind, he must [also] tithe [the rental first] and then give it to him.

החוכר שדה מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו. רבי יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו:

One who has hired a field from a Gentile [for a fixed amount from the produce], he first gives tithes [from the rental] and then gives it to him (the field owner). Rabbi Judah says: even if one rented from a Gentile a field which had formerly belonged to his fathers [for a share in the produce], he first gives tithes and then gives it to him.

כהן ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה רבי אליעזר אומר אף המעשרות שלהן שעל מנת כן באו:

A priest or a Levite who rented a field from an Israelite [for a share in the produce], just as they divide the non-sacred produce, so they divide the terumah. Rabbi Eliezer says: the tithes belong to them (the tenants), for they entered the field with this expectation.

ישראל שקבל מכהן ומלוי המעשרות לבעלים. ר' ישמעאל אומר הקרתני שקבל שדה מירושלמי מעשר שני של ירושלמי. וחכמים אומרים יכול הוא הקרתני לעלות ולאכלו בירושלם:

If an Israelite rented a field from a priest or from a Levite [for a share in the produce] the tithes belong to the owners [of the field]. Rabbi Ishmael says: if a city dweller [from outside of Jerusalem] rented a field from a Jerusalemite, the second tithe belongs to the inhabitant of Jerusalem. But the sages say: the city dweller may go up and eat the second tithe in Jerusalem.

המקבל זיתים לשמן כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה. ר' יהודה אומר ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר המעשרות לבעלים:

[An Israelite] who rents olive trees [from a priest or a Levite] for [a share in the] oil: just as they divide the non-sacred produce, so they divide the terumah. Rabbi Judah says: an Israelite who rented [olive trees] from a priest or a levite for the oil for a share of half the profit, the tithes belong to the owner.

בית שמאי אומרים לא ימכור אדם את זיתיו אלא לחבר. בית הלל אומרים אף למעשר וצנועי בית הלל היו נוהגין כדברי בית שמאי:

Bet Shammai says: a man may sell his olives only to a “chaver (an ‘associate’).” But Bet Hillel says: [one may sell them] even to one who only] tithes. And the pious among Bet Hillel used to act in accordance with the words of Bet Shammai.

שנים שבצרו את כרמיהם לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו וחלקו בכל מקום שהוא:

Two gathered [the fruit of] their vineyards into one winepress, one of whom tithes and the other does not tithe the one who tithes may tithe his own share and his share wherever it may be.

שנים שקבלו שדה באריסות. או שירשו או שנשתתפו יכול הוא לומר טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני. אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה יין ואני אטול שמן:

Two men who rented a field [for a share in the produce], or inherited [a field], or became partners in it: the one [who tithes] may say to the other [who does not tithe], “You take the wheat which is in this place and I will take the wheat which is in that place.” Or, “You take the wine which is in this place and I will take the wine which is in that place.” But he may not say to him: “You take the wheat and I will take the barley,” or, “You take the wine and I will take the oil.”

חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול הוא לומר לו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני. אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה הלח ואני אטול את היבש:

A chaver (rabbinic associate) and an am haaretz who inherited [the property of] their father who was an am haaretz, he (the chaver) may say to him (the am haaretz): “You take the wheat which is in this place and I will take the wheat which is in that place.” Or, “You take the wine which is in this place and I will take the wine which is in that place.” But he may not say to him: “You take the wheat and I will take the barley,” or, “You take the wine and I will take the oil,” or: “You take the moist produce and I will take the dry produce.”

גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים יכול הוא לומר טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות. אתה יין ואני פירות ואם משבאו לרשות הגר אסור:

A convert and a gentile who inherited [the property of] their father, a gentile: he (the convert) can say [to his brother the gentile]: “You take the idols and I will take the money,” or: “You take the wine and I will take the produce.” But from the time [that any part of the inheritance] came into the possession of the convert, he is forbidden [to say so].

המוכר פירות בסוריא. ואמר משל ארץ ישראל הן. חייב לעשר. מעושרין הן נאמן. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. משלי הן חייב לעשר. מעושרין הן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ואם ידוע שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר:

One who sells produce in Syria and declared “It was grown in the land of Israel,” the purchaser must tithe it. [But if he also said], “It has been tithed,” he may be trusted, because the mouth that forbade is the same mouth that permitted. [If he said: The produce is] from my own field,” the purchaser must tithe it. [But if he added:] “It has already been tithed,” he may be trusted, because the mouth that forbade is the same mouth that permitted. If it was known that he had a field in Syria, the purchaser must tithe it.

עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק. קח לי גלוסקן אחד לוקח סתם ופטור ואם אמר שלי זה. וזה של חברי ונתערבו. חייב לעשר. ואפילו הן מאה:

If an am haaretz said to a chaver, “Buy me a bundle of vegetables,” or: “Buy me a loaf of bread,” the chaver may buy it without checking [whether it had been tithed], and he is exempt [from tithing it]. But if the chaver said: “This one I am buying for myself and this one for my friend,” and they got mixed up, he must tithe [them both], even if there were one hundred [for the am haaretz.]