Mishnah Horayot 1

הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה. והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. בין שעשו ועשה עמהן. בין שעשו ועשה אחריהן. בין שלא עשו ועשה. פטור. מפני שתלה בבית דין. הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה. והלך ועשה על פיהן. בין שעשו ועשה עמהן. בין שעשו ועשה אחריהן. בין שלא עשו ועשה. הרי זה חייב. מפני שלא תלה בבית דין. זה הכלל התולה בעצמו חייב. והתולה בבית דין פטור:

If the court ruled that one of the commandments mentioned in the Torah may be transgressed, and an individual proceeded and acted through error in accordance with their ruling, whether they acted and he acted with them or they acted and he acted after them or even if they did not act and he acted, he is exempt, because he relied on the court. If the court ruled [in error], and one of them knew that they had erred, or a disciple who was himself fit to rule on matters of law, and [one of these] proceeded and acted in accordance with their ruling, whether they acted and he acted with them or they acted and he acted after them or even if they did not act and he acted, he is liable, since he did not rely upon the court. This is the general rule: he who is [in a position] to rely upon himself is liable, and he who relies upon the court is exempt.

הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן. בין שהביאו כפרתן. ובין שלא הביאו כפרתן. והלך ועשה על פיהן. רבי שמעון פוטר. ורבי אליעזר אומר ספק. איזהו ספק. ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים פטור. אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו. שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע. וזה לא היה אפשר לו שישמע:

If a court ruled, and later discovered that they had erred and changed their decision, whether they brought their offering or whether they did not bring their offering, if an individual proceeded and acted in accordance with their [erroneous] decision, Rabbi Shimon exempts him and Rabb Elazar declares [his case] doubtful. Which case may be regarded doubtful? If he was at home, he is liable. If he went abroad, he is exempt. Rabbi Akiba said: I agree that a person in such a case is nearer to exemption than to culpability. Said Ben Azzai to him: how does such a person differ from one who remains at home? He who remains at home is in a position to ascertain the facts but the other was not in such a position.

הורו בית דין לעקור את כל הגוף. אמרו אין נדה בתורה. אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה. הרי אלו פטורין. הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין. כיצד אמרו יש נדה בתורה. אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור. יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים פטור. יש עבודה זרה בתורה אבל המשתחוה פטור. הרי אלו חייבין. שנאמר (ויקרא ד, יג) ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף:

If the court ruled that an entire principle has to be uprooted; if they said that [the law concerning the] menstruant is not found in the Torah or the [law concerning the] Sabbath is not found in the torah or [the law concerning] idolatry is not found in the torah, they are exempt. If, however, they ruled that a part [of a commandment] was to be annulled and a part fulfilled, they are liable. How is this so? If they said: [the law concerning the] menstruant occurs in the Torah but if a man has relations with a woman that awaits a day corresponding to a day he is exempt, [or that the law concerning the] Sabbath occurs in the Torah but if a man carries anything from a private domain to a public domain he is exempt, [or that the law of] idolatry occurs in the Torah, but if a man only bows down to an idol he is exempt, they are liable, for it says, “And if some matter escapes [the notice of the congregation]” (Leviticus 4:13), “some matter” but not the entire principle.

הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו. ואמר להן טועין אתם. או שלא היה מופלא של בית דין שם. או שהיה אחד מהן גר. או ממזר. או נתין. או זקן שלא ראה לו בנים. הרי אלו פטורין שנאמר כאן עדה. ונאמר להלן עדה. מה עדה האמור להלן. עד שיהיו כולם ראויין להוראה. אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולם ראויים להוראה. הורו בית דין שוגגים. ועשו כל הקהל שוגגין. מביאין פר. מזידין. ועשו שוגגין. מביאין כשבה ושעירה. שוגגין. ועשו מזידין. הרי אלו פטורין:

If the court ruled and one of them knew that they had erred and said to the others, “You are making a mistake”, or if the mufla of the court was not there, or if one of them was a proselyte or a mamzer or a nathin or an elder who did not have children, they are exempt, for it says here (Lev 4:13) “congregation” and it says later on (Num 35:24) “congregation”; just as the “congregation” further on must be fit to issue rulings, so too the “congregation” mentioned here must be fit to issue rulingsIf the court issued a [wrong] decision unwittingly and all the people acted unwittingly, they bring a bull. [If the court ruled wrong] intentionally and [the people] acted unwillingly, they bring a lamb or a goat. [If the court ruled] unwittingly and [the people] acted willingly accordingly, they are exempt.

הורו בית דין. ועשו כל הקהל או רובן על פיהם. מביאין פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים. מביאין שנים עשר פרים. ובעבודה זרה מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים. רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים. ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעירים. פר ושעיר לכל שבט ושבט. פר ושעיר לבית דין. הורו בית דין ועשו שבעה שבטים. או רובן. על פיהם. מביאים פר. ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שבעה שבטים שחטאו. מביאים שבעה פרים. ושאר שבטים שלא חטאו. מביאין על ידיהן פר. שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים. רבי שמעון אומר שמנה פרים. ובעבודה זרה שמנה פרים ושמנה שעירים. פר ושעיר לכל שבט ושבט. ופר ושעיר לבית דין. הורו בית דין של אחד מן השבטים. ועשה אותו השבט על פיהם. אותו השבט הוא חייב. ושאר כל השבטים פטורים. דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים אין חייבים אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד שנאמר (ויקרא ד, יג) ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט:

If the court ruled [in error] and all the people or a majority of them acted accordingly they bring a bull. And in the case of idolatry they bring a bull and a goat; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: the twelve tribes bring twelve bulls;And in the case of idolatry twelve bulls and twelve goats. R. Shimon says: thirteen bullocks;And in the case of idolatry, thirteen bulls and thirteen goats: a bull and a goat for each tribe, and a bull and a goat for the court. If the court ruled [in error] and seven tribes or a majority of them acted accordingly, they bring a bull; And in the case of idolatry, they bring a bull and a goat; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah said: the seven tribes who sinned must bring seven bulls and the rest of the tribes who did not sin must bring bulls on their behalf because even those who did not sin must bring on behalf of the ones who sinned. Rabbi Shimon said: eight bulls;And in the case of idolatry, eight bulls and eight goats, a bull and a goat for every tribe and a bull and a goat for the court. If the court of one of the tribes ruled [in error], and that tribe acted accordingly, that tribe is liable, but all the other tribes are exempt; these are the words of Rabbi Judah. But the Sages say: there is no liability except as a result of the rulings of the highest court; for it says, “And if the whole congregation of Israel shall err”, but not the congregation of one particular tribe.