Mishnah Yoma 6

שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין. במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ואף על פי שאין שוין כשרין. לקח אחד היום ואחד למחר כשרין. מת אחד מהן. אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת. יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחלה. ויאמר אם של שם מת. זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. ואם של עזאזל מת. זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. שאין חטאת צבור מתה. ר' יהודה אומר תמות. ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח. מת המשתלח. ישפך הדם:

The two goats of Yom Hakkippurim: it is a requirement that they be alike in appearance, in size, in value, and that they be bought at the same time. But if they are not alike they are still valid. If he bought one today and the other tomorrow, they are valid. If one of them died before the lot was cast another one is bought for the second one. But [if one of them died] after the lot was cast another pair must be bought and he must cast lots for them over again. If the one that ‘For Hashem’ died, he [the high priest] should say: “This one upon which the lot ‘For Hashem’ has fallen stands in its stead.” And if the one that was ‘For Azazel’ died he should say: “This one upon which the lot ‘For Azazel’ has fallen stands in its stead.” The other one is left to pasture until it becomes blemished and it is to be sold and its value goes to the [chest for] voluntary offerings, for the sin-offering of the congregation is not be left to die. Rabbi Judah says: it is left to die. Furthermore Rabbi Judah said: if the blood was poured away, the goat which is to be sent away is left to die. If the goat to be sent away died the blood is poured.

בא לו אצל שעיר המשתלח. וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה. וכך היה אומר. אנא השם. עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל. אנא בשם. כפר נא לעונות. ולפשעים. ולחטאים. שעוו. ושפשעו. ושחטאו. לפניך עמך בית ישראל. ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. והכהנים והעם העומדים בעזרה. כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים. ונופלים על פניהם. ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

He then came to the scapegoat and laid his two hands upon it and he made confession. And thus he would say: “Please, ‘Hashem’! They have done wrong, they have transgressed, they have sinned before You, Your people the House of Israel. Please, in the name of Hashem (Bashem)! Forgive the wrongdoings, the transgressions, the sins which your people, the House of Israel, have committed and transgressed and sinned before You, as it is written in the torah of Moses Your servant: “For on this day shall atonement be made for you [to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord”] (Leviticus 16:30). And the priests and the people standing in the courtyard, when they would hear God’s name explicated coming out of the high priest’s mouth, would bend their knees, bow down and fall on their faces and say “Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever!”

מסרו למי שהיה מוליכו. הכל כשרין להוליכו. אלא שעשו הכהנים גדולים קבע ולא היו מניחין את ישראל להוליכו. אמר רבי יוסי מעשה והוליכו ערסלא. וישראל היה:

They handed it over to him who was to lead it away. All were fit to lead it away, but the priests made a fixed rule not to permit an Israelite to lead it away. Rabbi Yose said: it once happened that Arsela led it away, although he was an Israelite.

וכבש עשו לו מפני הבבליים. שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא. מיקירי ירושלם היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה. עשר סוכות מירושלם ועד צוק. תשעים ריס. שבעה ומחצה לכל מיל:

And they made a ramp for him because of the Babylonians, who would pull its hair, shouting to it: “Take it and go out, take it and go out.” Some of the important people of Jerusalem used to go with him up to the first booth. There were ten booths from Jerusalem to Tzuk [a distance of] ninety ris, seven and a half of which make a mil.

על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה. חוץ מאחרונה שבהן. שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו:

At every booth they would say to him: here is food and here is water. And they went with him from booth to booth, except the last one, who would not go with him up to Zuk, but rather stand from afar, and see what he was doing.

מה היה עושה. חולק לשון של זהורית. חציו קשר בסלע. וחציו קשר בין שתי קרניו. ודחפו לאחוריו. והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים. בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ומאימתי מטמא בגדים. משיצא חוץ לחומת ירושלם. ר' שמעון אומר משעת דחייתו לצוק:

What did he do? He divided the thread of crimson wool, and tied one half to the rock, the other half between its horns, and pushed it from behind, and it went rolling down and before it had reached half its way down hill it had broken into limbs. He came back and sat down under the last booth until it grew dark. And from when are his clothes unclean? From the moment he has gone outside the walls of Jerusalem. Rabbi Shimon says: from the moment he pushes it into Zuk.

בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין. קרען והוציא את אימוריהן. נתנן במגיס. והקטירן על גבי המזבח. קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה ומאימתי מטמאין בגדים משיצאו חוץ לחומת העזרה. ר' שמעון אומר משיצית האור ברובן:

He [the high priest] came to the bull and the goat that were to be burnt. He cut them open and took out the sacrificial portions and put them on a tray, and them burned them on the altar. He twisted them around carrying poles and took them out to the place of burning. And from when are his clothes unclean? After they have gone outside the walls of the Temple courtyard. Rabbi Shimon says: from the moment the fire has taken hold of most of them.

אמרו לו לכהן גדול. הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר. דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין. ויודעין שהגיע שעיר למדבר. אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם. מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין. הולכין מיל. וחוזרין מיל. ושוהין כדי מיל. ויודעין שהגיע שעיר למדבר. ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם. לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל. וכשהגיע שעיר למדבר. היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיה א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

They said to the high priest: the goat has reached the wilderness. And how did they know that the goat had reached the wilderness?They used to set up scouts and they would wave scarves, and they would know that the goat had reached the wilderness. Rabbi Judah said: but did they not have a great sign? From Jerusalem to Bet Hidudo was three mils. They could walk a mil, return the mil, then wait the time it takes to walk a mil, and thus know that the goat had reached the wilderness. Rabbi Ishmael said: but did they not have another sign! A thread of crimson wool was tied to the door of the Temple, and when the goat reached the wilderness the thread turned white, as it is written, “Though your sins be as scarlet they shall be as white as snow” (Isaiah 1:18).