Mishnah Pesachim 5

תמיד נשחט בשמנה ומחצה. וקרב בתשע ומחצה. בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה. וקרב בשמנה ומחצה. בין בחול בין בשבת. חל ערב פסח להיות בערב שבת. נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה. והפסח אחריו:

The [afternoon] tamid is slaughtered at eight and a half hours and is offered at nine and a half hours. On the eve of Pesah it is slaughtered at seven and a half hours and offered at eight and a half hours, whether it is a weekday or Shabbat. If the eve of Pesah fell on the eve of Shabbat it is slaughtered at six and a half hours and offered at seven and a half hours, and the pesah offering after it.

הפסח ששחטו שלא לשמו. וקבל והלך וזרק שלא לשמו. או לשמו ושלא לשמו. או שלא לשמו ולשמו פסול. כיצד לשמו ושלא לשמו. לשם פסח ולשם שלמים. שלא לשמו ולשמו. לשם שלמים ולשם פסח:

A pesah sacrifice which a person slaughtered another purpose, or caught [the blood] or brought it or sprinkled its [blood] for another purpose; Or for its own purpose and for another purpose; or for another purpose and for its own purpose, it is disqualified. How is it “for its own purpose” and [then] “for another purpose”? For the purpose of being a pesah sacrifice [first] and [then] for the purpose of being a well-being offering. [How is it] “for another purpose” and [then] “for its own purpose”? For the purpose of being a well-being offering [first] and [then] for the purpose of being a pesah sacrifice.

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלים ולטמאים פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו. למנוייו ושלא למנוייו. למולים ולערלים. לטמאים ולטהורים. כשר. שחטו קודם חצות פסול. משום שנאמר (ויקרא כג, ה) בין הערבים. שחטו קודם לתמיד כשר. ובלבד שיהא אחד ממרס בדמו עד שיזרק דם התמיד. ואם נזרק כשר:

If he slaughtered it for those who cannot eat it or for those who are not registered for it, for uncircumcised persons or for unclean persons, it is unfit. [If he slaughtered it] for those who can eat it and for those who cannot eat it, for those who are registered for it and for those who are not registered for it, for circumcised and for uncircumcised persons, for unclean and for clean persons, it is fit. If he slaughtered it before midday, it is disqualified, because it is said, “[and all of the assembled congregation of Israelites shall slaughter it] at twilight” (Exodus 12:6). If he slaughtered it before the [evening] tamid, it is fit, providing that a person stirs its blood until [that of] the tamid is sprinkled. [Nevertheless] if it was sprinkled [before the tamid], it is fit.

השוחט את הפסח על החמץ. עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר אף התמיד רבי שמעון אומר הפסח בארבעה עשר לשמו חייב. ושלא לשמו פטור. ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן פטור. ובמועד לשמו פטור. שלא לשמו חייב. ושאר כל הזבחים בין לשמן בין שלא לשמן חייב. חוץ מן החטאת ששחט שלא לשמה:

One who slaughters the pesah with chametz [in his possession] violates a negative commandment. Rabbi Judah says: also the [evening] tamid. Rabbi Shimon says: [If he slaughters] the pesah [with chametz] on the fourteenth for its own purpose, he is liable; [if] for a different purpose, he is exempt. But [for] all other sacrifices, whether slaughtered for their own purpose or for a different purpose, he is exempt. [If he slaughters the pesah with chametz] on the festival for its own purpose, he is exempt; if for a different purpose, he is liable; But [for] all other sacrifices [slaughtered on the festival with chametz], whether for their own purpose or for another purpose, he is liable, except [in the case or] a sin-offering which he slaughtered for a different purpose.

הפסח נשחט בשלש כתות. שנאמר (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. קהל. ועדה. וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה. נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו. הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב. שורה שכולה כסף כסף. ושורה שכולה זהב זהב. לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם:

The pesah is slaughtered in three divisions, as it is said, “And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it” (Exodus 12:6): “assembly,” “congregation,” and “Israel.” The first division entered, the Temple court was filled, and they closed the doors of the Temple court. They sounded a teki'ah, a teru'ah, and a teki'ah. The priests stood in rows, and in their hands were basins of silver and basins of gold, a row which was entirely of silver was of silver, and a row which was entirely of gold was of gold, they were not mixed. And the basins did not have flat bottoms, lest they put them down and the blood becomes congealed.

שחט ישראל וקבל הכהן. נותנו לחבירו. וחבירו לחבירו. ומקבל את המלא. ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח. זורקו זריקה אחת כנגד היסוד:

The Israelite killed [the lamb]; And the priest caught [the blood]. He would hand it to his colleague and his colleague [would hand it] to his colleague. And he would receive the full [basin] and give back the empty one. The priest nearest the altar would sprinkle it once over against the base [or the altar].

יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה. יצתה שניה נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את ההלל אם גמרו שנו. ואם שנו שלשו. אף על פי שלא שלשו מימיהם. רבי יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיע לאהבתי כי ישמע ה'. מפני שעמה מועטין:

The first division [then] went out and the second entered; the second went out and the third entered. As did the first, so did the second and the third. They recited the Hallel. If they finished it, they repeated, and if they repeated [and were not finished yet], they recited it a third time, though they never did recite it a third time. Rabbi Judah says: the third division never reached, “I love Lord for he hears” (Psalms 116:1), because the people for it were few.

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת. אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא כרצון חכמים. ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות. זרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים:

As it was done on weekdays so it was done on Shabbat, except that the priests would mop up the Temple court, against the will of the sages. Rabbi Judah says: he [a priest] would fill a goblet with the mixed blood [and] he sprinkled it once on the altar, but the sages did not agree with him.

כיצד תולין ומפשיטין. אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין. וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט. מקלות דקים חלקים היו שם ומניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט. ר' אליעזר אומר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חברו. ויד חברו על כתפו. ותולה ומפשיט:

How did they hang up [the sacrifices] and flay [them]?There were iron hooks fixed in the walls and in the pillars, on which they hung up [the sacrifices] and flayed [them]. If any one had no place to suspend and flay [their sacrifice], there were there thin smooth staves which he placed on his shoulder and on his fellow’s shoulder, and so hung up [the animal] and flayed [it]. Rabbi Eliezer says: when the fourteenth fell on Shabbat, he placed his hand on his fellow’s shoulder and his fellow’s hand on his shoulder, and he hung up [the sacrifice] and flayed [it].

קרעו והוציא אימוריו. נתנו במגיס. והקטירן על גבי המזבח. יצתה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל והשלישית במקומה עומדת. חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן:

Then he tore it and took out its inner fats, placed them in a tray and burnt them on the altar. The first division went out and sat down on the Temple mount, the second [sat] in the hel, while the third remained in its place. When it grew dark they went out and roasted their pesah lambs.