Mishnah Pesachim 7

כיצד צולין את הפסח. מביאין שפוד של רימון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו. ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר כמין בשול הוא זה. אלא תולין חוצה לו:

How is the pesah roasted?They bring a spit of pomegranate wood and thrust it into its mouth [right down] as far as its buttocks, and place its legs and its entrails inside it, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: this is like boiling, rather they are hung outside it.

אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. אמר רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא. נגע בחרסו של תנור יקלף את מקומו. נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו. נטף מרוטבו על הסולת. יקמוץ את מקומו:

One may not roast the pesah either on a [metal] spit or on a grill. Rabbi Zadok said: it once happened that Rabban Gamaliel said to his servant Tabi, “Go out and roast us the pesah on the grill.” If it [the pesah] touched the clay of the oven, he should pare its place. If some of its juice dripped on to the clay [of the oven] and dripped back on to it, he must remove its place. If some of its juice fell on the flour, he must take a handful away from its place.

סכו בשמן תרומה. אם חבורת כהנים יאכלו. אם ישראל אם חי הוא ידיחנו. ואם צלי הוא יקלוף את החיצון. סכו בשמן של מעשר שני. לא יעשנו דמים על בני חבורה. שאין פודין מעשר שני בירושלם:

If he basted it [the pesah] with oil of terumah: If they who registered for it are a company of priests, they may eat [it]. But if Israelites, if it is [still] raw, they may wash it off; if it is roasted, he must pare the outer part. If he anointed it with oil of second tithe, he must not charge its value for the members of the company, because second tithe must not be redeemed in Jerusalem.

חמשה דברים באין בטומאה. ואינן נאכלין בטומאה. העומר. ושתי הלחם. ולחם הפנים. וזבחי שלמי צבור. ושעירי ראשי חדשים. הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה. שלא בא מתחלתו אלא לאכילה:

Five things [sacrifices] may come in uncleanness, but may not be eaten in uncleanness:the omer, the two loaves, the showbread, the sacrifices of the public peace-offerings, and the goats of new months. The pesah which comes in uncleanness is [also] eaten in uncleanness, for from the very beginning it came for no other purpose but to be eaten.

נטמא הבשר. והחלב קיים. אינו זורק את הדם. נטמא החלב. והבשר קיים. זורק את הדם. ובמוקדשין אינו כן. אלא אף על פי שנטמא הבשר והחלב קיים. זורק את הדם:

If the flesh was defiled while the fat remained [clean], he may not sprinkle the blood but if the fat was defiled while the flesh has remained [clean], he must sprinkle the blood. But in the case of [other] dedicated sacrifices it is not so, rather even if the flesh was defiled while the fat has remained clean, he must sprinkle the blood.

נטמא קהל או רובו. או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים. יעשה בטומאה. נטמא מיעוט הקהל. הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני:

If the community or the majority thereof was unclean, or if the priests were unclean and the community clean, they make [the pesah sacrifice] in uncleanness. If a minority of the community were unclean: those who are clean observe the first [Pesah], while those who are unclean observe the second.

הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא. הציץ מרצה. נטמא הגוף אין הציץ מרצה. מפני שאמרו. הנזיר ועושה פסח. הציץ מרצה על טומאת הדם. ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף. נטמא טומאת התהום הציץ מרצה:

A pesah whose blood has been sprinkled and then it became known that it was unclean, the frontlet propitiates. If the body of [the owner] became unclean, the frontlet does not propitiate, because they [the sages] said: [in the case of] a nazirite, and he who sacrifices the pesah-offering, the frontlet propitiates for the uncleanness of the blood, but the frontlet does not propitiate for the uncleanness of the body [of the owner]. If he was defiled with the uncleanness of the deep, the frontlet propitiates.

נטמא שלם או רובו. שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה. נטמא מיעוטו. והנותר. שורפין אותו בחצרותיהן. או על גגותיהן מעצי עצמן. הציקנין שורפין אותו לפני הבירה. בשביל ליהנות מעצי המערכה:

If all or most of [the pesah] became unclean they burn it in front of the Birah with the wood of the pile. If a lesser part of it became unclean, and also “remainder”, they [the people] burn it in their courtyards or on their roofs with their own wood. Misers burn it in front of the Birah, in order to benefit from the wood of the pile.

הפסח שיצא או שנטמא. ישרף מיד. נטמאו הבעלים או שמתו. תעובר צורתו וישרף בששה עשר. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד לפי שאין לו אוכלין:

A pesah which went out [beyond the walls of Jerusalem] or was defiled must be burned immediately. If its owners were defiled or they died, its form must change and [then] it is burned on the sixteenth [of Nisan]. Rabbi Yohanan ben Berokah says: this too must be burned immediately, because there are none to eat it.

העצמות. והגידין. והנותר. ישרפו בששה עשר. חל ששה עשר להיות בשבת. ישרפו בשבעה עשר. לפי שאינן דוחין לא את השבת ולא את יום טוב:

The bones, and the sinews, and the “remainder” [of the pesah] are burned on the sixteenth. If the sixteenth falls on Shabbat, they are burned on the seventeenth, because they do not override either Shabbat or the festival.

כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך. וראשי כנפים. והסחוסים. השובר את העצם בפסח הטהור. הרי זה לוקה ארבעים. אבל המותיר בטהור. והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעים:

Everything which can be eaten of a full-grown ox may be eaten of a tender goat, as well as the tops of the forelegs and the cartilages. He who breaks a bone of a clean pesah receives forty [lashes] but he who leaves over [flesh] of a clean [pesah] or breaks [a bone] of an unclean [one] does not receive the forty [lashes.]

אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם. וקולף עד שמגיע לפרק וחותך. ובמוקדשין. קוצץ בקופיץ שאין בו משום שבירת העצם. מן האגף ולפנים כלפנים. מן האגף ולחוץ. כלחוץ. החלונות. ועובי החומה. כלפנים:

If part of a limb went outside, he cuts [the flesh] as far as the bone and pares it until he reaches the joint and cuts it away. But in the case of [other] sanctified meat he cuts it off with a large knife, because they are not subject to the [prohibition of] breaking a bone. From the door-stop and within it is as the inside; From the door-stop and without is as outside. The windows and the thickness of the wall are as the inside.

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד. אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין. ואלו הופכין את פניהם. הילך ואוכלין. והמיחם באמצע כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו. ומחזיר את פניו. עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל. והכלה הופכת את פניה ואוכלת:

Two companies which are eating in one room, these turn their faces in one direction and eat and they turn their faces in another direction and eat, and the boiler is in the middle. When the servant rises to mix [the wine], he must shut his mouth and turn his face away [from the other company] until he reaches his own company and [there] he eats. But a bride may turn her face away and eat.