Mishnah Sanhedrin 9

ואלו הן הנשרפין. הבא על אשה ובתה. ובת כהן שזנתה. יש בכלל אשה ובתה. בתו. ובת בתו. ובת בנו. ובת אשתו ובת בתה. ובת בנה. חמותו. ואם חמותו ואם חמיו. ואלו הן הנהרגים. הרוצח ואנשי עיר הנדחת. רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל. וכבש עליו לתוך המים. או לתוך האור. ואינו יכול לעלות משם ומת חייב. דחפו לתוך המים. או לתוך האור ויכול לעלות משם ומת. פטור. שיסה בו את הכלב. שיסה בו את הנחש פטור. השיך בו את הנחש. רבי יהודה מחייב. וחכמים פוטרין. המכה את חברו. בין באבן בין באגרוף ואמדוהו למיתה והוקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת חייב. רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר:

The following are burnt: he who has sexual relations with a woman and her daughter, and a priest’s adulterous daughter. There is included in [the prohibition of having relations with] a woman and her daughter his own daughter, his daughter’s daughter, his son’s daughter, his wife’s daughter and the daughter of her daughter or son, his mother-in-law, her mother, and his father-in-law’s mother. The following are decapitated: a murderer, and the inhabitants of a city subverted into worshipping idols. A murderer who slew his fellow with a stone or iron, or kept him down under water or in fire, so that he could not get out of there, is executed. If he pushed him into water or fire, but he could get out of there , yet he died, he is not liable [for the death penalty]. If he set a dog or a snake against him [and they killed him], he is free from death. If he caused a snake to bite him, Rabbi Judah ruled that he is liable [for the death penalty] and the Sages, that he is not. If a man struck his fellow, whether with a stone or with his fist, and they [the experts] declared that he would die, but then its effect lessened [so that it was thought that he would live], only to increase subsequently, so that he died he is liable. Rabbi Nehemiah said that he is exempt, since there is a strong possibility [that he did not die as a result of his injuries].

נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם. לעכו"ם והרג את ישראל. לנפלים והרג את בן קיימא. פטור. נתכוין להכותו על מתניו ולא היה בו כדי להמית על מתניו. והלכה לו על לבו והיה בו כדי להמית על לבו. ומת פטור. נתכוין להכותו על לבו והיה בה כדי להמית על לבו. והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו. ומת פטור. נתכוין להכות את הגדול ולא היה בה כדי להמית הגדול. והלכה לה על הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן. ומת פטור. נתכוין להכות את הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן והלכה לה על הגדול ולא היה בה כדי להמית את הגדול ומת. פטור. אבל נתכוין להכות על מתניו והיה בה כדי להמית על מתניו. והלכה לה על לבו ומת חייב. נתכוין להכות את הגדול והיה בה כדי להמית את הגדול והלכה לה על הקטן ומת חייב. רבי שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור:

If he intended to kill an animal but killed a man, or [he intended to kill] a non-Jew and he killed an Israelite, or [if he intended to kill] a prematurely born child [who was bound to die in any case] and he killed a viable child, he is not liable. If he intended to strike him on his loins, and the blow was insufficient to kill [when struck] on his loins, but struck the heart instead, where it was sufficient to kill, and he died he is not liable. If he intended to strike him on the heart, where it was sufficient to kill but struck him on the loins, where it was not sufficient to kill, and yet he died, he is not liable. If he intended to strike an adult, and the blow was insufficient to kill [an adult], but the blow landed on a child, whom it was enough to kill, and he died, he is not liable. If he intended to strike a child with a blow sufficient to kill a child, but struck an adult, for whom it was insufficient to kill, and yet he died, he is not liable. But if he intended to strike his loins with sufficient force to kill, but struck the heart instead, he is liable. If he intended to strike an adult with a blow sufficient to kill an adult, but struck a child instead, and he died, he is liable. Rabbi Shimon said: “Even if he intended to kill one but killed another, he is not liable.”

רוצח שנתערב באחרים כולן פטורין. רבי יהודה אומר כונסין אותן לכיפה. כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה. נדונין בקלה. הנסקלין בנשרפין. רבי שמעון אומר נדונין בסקילה. שהשריפה חמורה. וחכמים אומרים נדונין בשריפה. שהסקילה חמורה. אמר להן רבי שמעון אילו לא היתה שריפה חמורה לא נתנה לבת כהן שזנתה. אמרו לו. אילו לא היתה סקילה חמורה. לא נתנה למגדף ולעובד עבודה זרה. הנהרגין בנחנקין. רבי שמעון אומר בסייף. וחכמים אומרים בחנק:

If a murderer became mixed up with others, they are all exempted [from the death penalty]. R. Judah said: they are placed in a cell. If a number of persons condemned to different types of sentences became mixed with one another, they are executed by the most lenient. If criminals condemned to stoning [became mixed up] with others condemned to burning, Rabbi Shimon said: they are stoned, because burning is severer. But the sages say they are burned, because stoning is severer. Rabbi Shimon said to them: “If burning was not severer, it would not be decreed for a priest's adulterous daughter.” They replied: “If stoning was not severer, it would not be the penalty of a blasphemer and an idolater.” If men condemned to decapitation became mixed up with others condemned to strangling, Rabbi Shimon said: “They are [all] decapitated.” The sages say: “They are [all] strangled.”

מי שנתחייב בשתי מיתות בית דין. נדון בחמורה. עבר עבירה שנתחייב. שתי מיתות. נדון בחמורה. רבי יוסי אומר נדון בזיקה הראשונה שבאה עליו:

He who incurs two death penalties imposed by the court is executed by the severer. If he committed one sin for which a twofold death penalty is incurred, he is executed by the severer. R. Jose says: “He is judged according to the first penalty which was placed upon him.”

מי שלקה ושנה. בית דין מכניסים אותו לכיפה. ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת. ההורג נפש שלא בעדים. מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ:

He who was flogged and then flogged again [for two transgressions, and then sinned again,] is placed by the court in a cell and fed with barley bread, until his stomach bursts. One who commits murder without witnesses is placed in a cell and [forcibly] fed with bread of adversity and water of affliction.

הגונב את הקסוה. והמקלל בקוסם. והבועל ארמית. קנאין פוגעין בו. כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין. אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה. ומפציעין את מוחו בגזירין. זר ששמש במקדש. רבי עקיבא אומר בחנק. וחכמים אומרים בידי שמים:

If one steals the sacred vessel called a “kasvah” (Numbers 4:7), or cursed by the name of an idol, or has sexual relations with an Aramean (non-Jewish) woman, he is punished by zealots. If a priest performed the temple service while impure, his fellow priests do not bring him to the court, but rather the young priests take him out into the courtyard and split his skull with clubs. A layman who performed the service in the Temple: Rabbi Akiva says: “He is strangled.” But the Sages say: “[His death is] at the hands of heaven.”