Mishnah Challah 4

שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה אפילו הם ממין אחד פטורים. ובזמן שהם של אשה אחת. מין במינו חייב. ושלא במינו פטור:

Two women who made [separate doughs] from two [separate] kavs, and these [doughs] touched one another, even if they are of the same species, they are exempt [from hallah]. When they belong to one woman: If one species [comes into contact] with the same species, they are subject [to hallah]. If different species, they are exempt.

איזה הוא מין במינו. החטים אינן מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורים מצטרפות עם הכל חוץ מן החטים. רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינים מצטרפין זה עם זה:

What counts as a species with its same species?Wheat is not reckoned together with any [species] other than with spelt; Barley is reckoned together with all [species] except wheat. Rabbi Yohanan ben Nuri says: the rest of the species are reckoned together one with another.

שני קבים. וקב אורז. או קב תרומה באמצע. אינן מצטרפין. דבר שנטלה חלתו באמצע מצטרפין. שכבר נתחייב בחלה:

[If there are two doughs from] two [separate] kavs, and a kav of rice [dough] or a kav of terumah dough [lying] between, they are not reckoned together. [If there was] dough from which hallah had already been taken [lying] between, they are reckoned together, since it had once been subject to hallah.

קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה. רבי ישמעאל אומר יטול מן האמצע. וחכמים אוסרים. הנוטל חלה מן הקב. רבי עקיבא אומר חלה. וחכמים אומרים אינה חלה:

A kav of [dough made from] new grain and a kav of [dough from] old grain which are stuck together: Rabbi Ishmael says: let him take [hallah] from the middle; But the sages prohibit. One who has taken hallah from [dough made out of] one kav: Rabbi Akiva says: it is hallah; But the sages say: it is not hallah.

שני קבין שנטלה חלתו של זה בפני עצמו. ושל זה בפני עצמו. חזר ועשאו עיסה אחת. רבי עקיבא פוטר. וחכמים מחייבין. נמצא חומרו קולו:

Two [separate] kavs [of dough], this one had its hallah removed on its own, and this one had its hallah removed on its own, and then he went back and made of them one dough: Rabbi Akiva exempts; But the sages make it liable. It turns out that the stringency of his [first] ruling leads to the leniency of his other ruling.

נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך. חלת דמאי. עד שתסרח. שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא. ושלא מן המוקף:

A man may take the requisite amount for hallah out of [clean] dough from which hallah has not [previously] been removed in order to remove it in a state of cleanness in order to go on separating [hallah] from it for [unclean] demai, until it becomes putrid, since hallah for demai may be taken from clean [dough] for unclean [dough], and from [one dough for another dough] which is not in close proximity.

ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא. רבי אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית. ורבן גמליאל פוטר. רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא. ורבי אליעזר אומר חלה אחת. אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי אליעזר. חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים:

An Israelite who was a tenant of a non-Jew in Syria: Rabbi Eliezer makes their produce liable to tithes and to [the law of] the sabbatical year; But Rabban Gamaliel makes [it] exempt. Rabban Gamaliel says: [one is to give] two hallah-portions in Syria; But Rabbi Eliezer says: [only] one hallah-portion. They adopted the lenient ruling of Rabban Gamaliel and the lenient ruling of Rabbi Eliezer. Eventually they went back and acted in accordance with Rabban Gamaliel in both respects.

רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה. מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת. מכזיב ועד הנהר ועד אמנה. שתי חלות. אחת לאור. ואחת לכהן. של אור יש לה שיעור. ושל כהן אין לה שיעור. מן הנהר ועד אמנה ולפנים שתי חלות. אחת לאור. ואחת לכהן. של אור אין לה שיעור. ושל כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה. רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה. ואסורה לזבים ולזבות. לנדה וליולדות. ונאכלת עם הזר על השלחן. ונתנת לכל כהן:

Rabban Gamaliel says: there are three territories with regard to [liability to] hallah:From the land of Israel to Chezib: one hallah-portion. From Chezib to the river and to Amanah: two hallah-portions. One for the fire and one for the priest. The one for the fire has a minimum measure, and the one for the priest does not have a minimum measure. From the river and from Amanah and inward: two hallah-portions. One for the fire and one for the priest. The one for the fire has no minimum measure, and the one for the priest has a minimum measure. And [a priest] who has immersed himself during the day [and has not waited till sunset for his purification to be complete] may eat it. Rabbi Yose says: he does not require immersion. But it is forbidden to zavim and zavot, to menstruants, and to women after childbirth; It may be eaten with a non-priest at the [same] table; And it may be given to any priest.

אלו נתנין לכל כהן. החרמים. והבכורות. ופדיון הבן. ופדיון פטר חמור. והזרוע. והלחיים. והקיבה. וראשית הגז. ושמן שרפה. וקדשי המקדש. והבכורים. ר' יהודה אוסר בבכורים. כרשיני תרומה. רבי עקיבא מתיר. וחכמים אוסרים:

These may be given to any priest:Devoted things (haramim); Firstlings; The redemption of the first born; The [lamb substituted as] ransom for the firstling of a donkey; The shoulder, the two cheeks and the maw; The first of the fleece; Oil [fit only] for burning; Consecrated food [which must be eaten] within the Temple; And bikkurim. Rabbi Judah prohibits bikkurim. Vetches of terumah: Rabbi Akiva permits, But the sages prohibit.

ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו. אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהן מאלכסנדריא ולא קבלו מהם. אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם. מפני הכתוב שבתורה (שמות כג, טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה:

Nittai of Tekoa brought hallah-portions from Be-Yitur, but they did not accept from him. The people of Alexandria brought hallah, but they did not accept from them. The people from Mt. Zevoim brought bikkurim prior to Atzeret (Shavuot), but they did not accept from them, on for it is written in the Torah: “And the festival of the harvest, the first-fruits of your labors, which you have sown in the field” (Exodus 23:16).

בן אנטינוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו. יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו. אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו. שלא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקבלו ממנו. מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלים.

Ben Antigonus brought up firstlings from Babylon, but they did not accept from him. Joseph the priest brought first fruits of wine and oil, but they did not accept from him. He also brought up his sons and members of his household to celebrate Pesah katan in Jerusalem, but they turned him back, so that the thing should not become firmly fixed as an obligation. Ariston brought his first fruits from Apamea and they accepted from him, because they said, one who buys [a field] in Syria is as one who buys [a field] in the outskirts of Jerusalem.