Mishnah Sotah 2

היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית. ונותנה על ידיה. כדי ליגעה. כל המנחות תחלתן וסופן בכלי שרת. וזו תחלתה בכפיפה מצרית. וסופה בכלי שרת. כל המנחות טעונות שמן ולבונה. וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. כל המנחות באות מן החטין. וזו באה מן השעורין. מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין. היא היתה באה גרש וזו באה קמח. רבן גמליאל אומר כשם שמעשים. מעשה בהמה. כך קרבנה מאכל בהמה:

[The husband] brings her meal-offering in a basket of palm-twigs and places it upon her hands in order to weary her. With all other meal-offerings, their beginning and their end are in ministering vessels; but with this, its beginning is in a basket of palm-twigs and its end in a ministering vessel. All other meal-offerings require oil and frankincense, but this requires neither oil nor frankincense. All other meal-offerings come from wheat, but this comes from barley. The meal-offering of the Omer, although it comes from barley, was in the form of sifted flour; but this comes from unsifted flour. Rabban Gamaliel says: just as her actions were the actions of an animal, so her offering [consisted of] animal's fodder.

היה מביא פיילי של חרס חדשה. ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב. כך ממעט במים. נכנס להיכל ופנה לימינו. ומקום היה שם אמה על אמה. וטבלא של שיש וטבעת היתה קבוע בה. וכשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה. ונותן כדי שיראה על המים. שנאמר (במדבר ה, יז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:

[The priest] takes an earthenware bowl and pours half a log of water into it from the laver. Rabbi Judah says: a quarter [of a log]. Just as [Rabbi Judah] reduces the amount of writing, so he reduces the quantity of water. [Then the priest] enters the temple and turns to his right and there was a place there [on the floor] that was a cubit by a cubit, and a marble tablet, to which a ring was attached. When he would lift this up, he would take some dust from beneath it which he puts [into the bowl] so that it would be seen on top of the water; as it is said, “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17).

בא לו לכתוב את המגילה מאיזה מקום הוא כותב (במדבר ה, יט) מאם לא שכב איש וגו'. ואת כי שטית תחת אישך. ואינו כותב והשביע הכהן את האשה. וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. רבי יוסי אומר לא היה מפסיק רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו'. ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן:

He now comes to write the scroll.From what place [in Scripture] does he write? From “If no man has lain with you … but if you have gone astray while married to your husband” (Numbers 5:19-20). He does not write, “Then the priest shall cause the woman to swear” (v., but continues, “May the Lord make you a curse and an imprecation … And may this water that induces the spell enter your body make your belly swell, and your thigh to sag.” (vs. 21-22) He does not write “And the woman shall say, ‘amen, amen’” (vs.. Rabbi Yose says: he makes no omissions. Rabbi Judah says: he writes nothing except, ““May the Lord make you a curse and an imprecation … And may this water that induces the spell enter your body make your belly swell, and your thigh to sag.” (vs. 21-2 He does not write “And the woman shall say, ‘amen, amen’” (vs..

אינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדפתרא אלא על המגילה. שנאמר (במדבר ה, כג) בספר. ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו. שנאמר (שם) ומחה כתב שיכול להמחק:

He writes neither on a [wooden] tablet nor on papyrus nor on rough parchment but on a [parchment] scroll, as it is said, “In a scroll” (Numbers 5:23). Nor does he write with a [preparation of] gum or sulphate of copper or with anything which makes an impression [on the parchment] but with ink, as it is said, “And he will blot it out” (ibid.) writing which is capable of being blotted out.

על מה היא אומרת אמן אמן. אמן על האלה. אמן על השבועה. אמן מאיש זה. אמן מאיש אחר. אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה. אמן שלא נטמאתי. ואם נטמאתי יבאו בי. רבי מאיר אומר. אמן שלא נטמאתי. אמן שלא אטמא:

To what does she respond “Amen, amen”?“Amen” over the curse and “amen” over the oath; “Amen” with respect to this man and “amen” with respect to any other man. “Amen” that I did not go astray as a betrothed girl or married woman or a shomeret yavam or a woman taken into [her yavam’s] house. “Amen” that I have not been defiled and if I have, may [these curses] come upon me. Rabbi Meir says: “Amen” that I have not been defiled and the “amen” that I will not become defiled in the future.

הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס. ולא על מאחר שתתגרש. נסתרה לאחר ונטמאת ואחר כך החזירה לא היה מתנה עמה. זה הכלל כל שתבעל ולא היתה אסורה לו. לא היה מתנה עמה:

All agree that he cannot make a stipulation with her with regard to the time before she was betrothed or after she is divorced. If she secludes herself [with the man about whom she was warned, but after being divorced] and was defiled and subsequently [her husband] took her back, he cannot make a stipulation with her [in regard to this]. This is the general rule: any with whom she has intercourse and was not prohibited to him [at that time] the husband cannot make a stipulation on this.