הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל עֲבָדָיו וַחֲבָשָׁן בְּבֵית קוֹלִין, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטַל כָּל קְצַרְקְטִין שֶׁלּוֹ וַעֲבָדָיו וְהָלַךְ לִשְׁמֹעַ מָה הָיוּ, מִן הֵן אוֹמְרִים, שָׁמַע שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הוּא שִׁבְחֵנוּ, הוּא חַיֵּינוּ, אַל נֶחְסַר לַאֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, אָמַר לָהֶם בָּנַי הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם. כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, בָּנַי, הַגְבִּיהוּ קוֹלְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרִים שֶׁעַל גַּבְּכֶם, וְאֵין חֲבֵרִים אֶלָּא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא תִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְקַנְּאוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא תְחַרְחְרוּ זֶה עִם זֶה, וְלֹא תְבַיְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָנַי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹסְקִין בָּהּ, וַהֲרֵי אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, וְאַתֶּם מְקַיְּמִים אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם. בַּר קַפָּרָא אָמַר לָמָּה קָרָא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת חֲבֵרִים, לְפִי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת וּמִינוּת וּפְלֻגַּת דְּבָרִים.
“The one who dwells in the gardens, companions listen to your voice; let me hear it” (Song of Songs 8:13). “The one who dwells in the gardens, companions listen to your voice; let me hear it” – Rabbi Natan said in the name of Rabbi Aḥa: [This is analogous] to a king who became angry at his servants and incarcerated them in prison cells. What did the king do? He took all of his royal guard and his [other] servants, and they went to hear what they would say. He heard that they were saying: ‘Our lord the king is our praise, he is our life. Let us never lack our lord the king.’ He said to them: ‘My children, raise your voice so that your counterparts who are near you will hear.’ So too, even though Israel are occupied in their labor all six days, on the Shabbat day they rise early, come to the synagogue, recite Shema, pass before the ark, read the Torah, and recite the haftara. The Holy One blessed be He says to them: ‘My children, raise your voice so that the companions who are near you will hear.’ These companions are none other than the ministering angels. And make certain not to hate one another, not to be jealous of one another, not to provoke one another, and not to shame one another, so that the ministering angels will not say before Me: The Torah that You gave to Israel, they do not engage in it; behold, there is enmity, jealousy, hatred, and rivalry between them. Rather, fulfill it in peace.’ Bar Kappara said: Why did He call the ministering angels companions? Because there is no enmity, jealousy, hatred, rivalry, heresy, and divisive words between them.