Kohelet Rabbah 2.8

כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים. אֶפְשָׁר כַּאֲבָנִים בַּדְּרָכִים וּבַחֲצֵרוֹת וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת, אֶלָּא הָיוּ גְדוֹלוֹת אַבְנֵי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְאַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת. תָּנָא אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בִּכְלֵי מִשְׁקָלוֹת שֶׁל זָהָב קַנְטָרִין, וְכָל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְקָטָן שֶׁל זָהָב הָיוּ. וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, כג): וְכָֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת שְׁלֹמֹה. וְהַמְדִינוֹת, זוֹ מַלְכַּת שְׁבָא, שֶׁהָיְתָה מְדַיֶּנֶת עִמּוֹ בְּחָכְמָתָהּ וּבִשְׁאֵלוֹתֶיהָ וְלֹא יָכְלָה לְנַצְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י; דברי הימים ב ט): וַתָּבֹא אֵלָיו לְנַסּוֹתוֹ בְּחִידוֹת וַיִּתֵּן לָהּ הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל שְׁאֵלָתָהּ אֲשֶׁר שָׁאֲלָה. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת. זַמָּרִין וְזַמָּרָתָא. וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם. דִּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. שֵׁידָא וְשֵׁידְתָּא דַּהֲווֹן אַזְיִין בְּהוֹן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה וְכִי אֵין הַכָּתוּב מוֹדִיעֵנוּ אֶלָּא עָשְׁרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, הָא אֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים, אֵלּוּ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם, כְּדִתְנַן זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְכִי כֶּרֶם הָיָה, אֶלָּא אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר קַפָּרָא. וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁכָּלוּל בָּהֶם. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר אֵלּוּ הַדְּרָשׁוֹת. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם לְמֵדִים. רַבִּי נַחְמָן אָמַר זֶה הַתַּלְמוּד. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם לְמֵדִים. קָנִיתִי לִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, ב): וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָה אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי, [והאמות לעתיד לבוא יהיו עבדים לישראל], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה (ישעיה סא, ה): וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וגו'. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, זֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא א, ב): מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וּסְגֻלַּת מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח, טז): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְהַמְּדִינוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּדַיְּנִין בַּהֲלָכָה. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, אֵלּוּ הַתּוֹסֶפְתּוֹת [משוררים זכרים משוררות נקבות]. וְתַעֲנֻגּוֹת, אֵלּוּ הָאַגָּדוֹת, שֶׁהֵן עִנּוּגֵי שֶׁל מִקְרָא. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, דַּיָּנִין זְכָרִים וְדַיָּנוֹת נְקֵבוֹת.

“I also gathered for myself silver and gold, and the treasure of kings and countries; I acquired for myself songsters and songstresses, and chests and wagons of the pleasures of people” (Ecclesiastes 2:8). “I also gathered for myself silver and gold” – that is what is written: “The king made the silver in Jerusalem as stones” (I Kings 10:27). Is it possible that [silver was placed] as stones on paths and in courtyards and was not stolen? It is because they were large, ten-cubit stones and eight-cubit stones. It is taught: Even the weights during the reign of Solomon were made of gold, and they would use weights of gold, [even the weight of] a kanterin. Each and every weight, large and small, was of gold. “And the treasure of kings” – as it is stated: “All the kings of the earth sought the presence of Solomon” (II Chronicles 9:23). “And countries [vehamedinot]” – this is the queen of Sheba, who would challenge [medayyenet] him with her wisdom and her questions, but was unable to overcome him, as it is stated: “She came to challenge him with riddles” (I Kings 10:1). “King Solomon gave the Queen of Sheba all her desires that she requested” (I Kings 10:13). “I acquired for myself songsters and songstresses” – male singers and female singers; “the pleasures of people” – pools of flowing water and bathhouses; “chests [shidda] and wagons [veshiddot]” – demons [sheida] and demonesses [vesheideta], who would heat them. Rabbi Ḥiyya bar Neḥemya said: Does the verse come to teach us only of Solomon’s wealth? It is speaking only regarding matters of Torah. “I increased my actions [maasai]” – this is what is written: “The tablets were the work [maaseh] of God” (Exodus 32:16). “I built myself houses” – these are synagogues and study halls. “I planted myself vineyards” – these are the rows of Torah scholars who sit in rows like a vineyard, as it is taught in a mishna: This exposition was expounded by Rabbi Elazar ben Azarya before the Sages in the vineyard of Yavne. Was it in fact a vineyard? Rather, these are Torah scholars who sit in rows like a vineyard. “I made myself gardens and orchards” (Ecclesiastes 2:5) – these are the great compendia of baraitot like the compendium of Rabbi Ḥiyya the Great, and the compendium of Rabbi Hoshaya the Great, and the compendium of bar Kappara. “And I planted in them trees of every fruit” (Ecclesiastes 2:5) – this is the Talmud that is included in them. “I made myself pools of water” (Ecclesiastes 2:6) – Rabbi Ḥiyya the Great said: These are the expositions. “To irrigate from them a forest which grows trees” (Ecclesiastes 2:6) – these are the children who study. Rabbi Naḥman said: This is the Talmud. “To irrigate from them a forest which grows trees” – these are the Torah scholars who study. “I purchased myself slaves and maidservants” (Ecclesiastes 2:7) – these are the nations, as it is stated: “Upon the slaves and upon the maidservants, too, in those days I will pour out My spirit” (Joel 3:2). <The nations of the world, in the future, will be slaves to Israel> as it is written in Isaiah: “Strangers will stand and graze your flocks…” (Isaiah 61:5). “And I had stewards[benei bayit]” (Ecclesiastes 2:7) – this is the Divine Spirit. “I also had great possession of herds and flocks” (Ecclesiastes 2:7) – these are offerings; this is what is written: “From the herds and the flocks you shall sacrifice” (Leviticus 1:2). “I also gathered for myself silver and gold” – these are matters of Torah, as it is stated: “More desirable than gold” (Psalms 19:11). “And the treasure of kings,” as it is stated: “Through me kings reign.… through me princes rule” (Proverbs 8:15–16). “And countries [medinot]” – these are the Torah scholars, who deliberate [medainin] in halakha. “I acquired for myself songsters and songstresses” <male singers and women singers> – these are the Tosefta. “And the pleasures” – these are the aggadot, which are the pleasures of the biblical text; “chests [shidda] and wagons [shiddot]” – male judges and female judges.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָיה בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי (במדבר טו, ב): כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'. בָּנִיתִי לִי בָּתִּים (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים (דברים ו, יא): כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק טְמַיָּא שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים ח, ט): אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת וגו', יָכוֹל אַתְּ מַיְיתֵי לִי תְּלַת מִילִין דַּאֲנָא שָׁאֵיל, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ פִּלְפְּלִין וּפוּסְיָאנִין וּמְטַקְסָא. אַיְיתֵי פִּלְפְּלִין מִן נִצְחָנָה, וּפוּסְיָאנִין מִן צַיְידָן וּמַאן דְּאָמַר מִן עַכְבְּרִין, וּמְטַקְסָא מִן גּוּשׁ חָלָב. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, ז): אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ קָנִים שֶׁל חִצִּים לֹא חָסְרָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב וגו'. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, אֵלּוּ הַגִּבְעוֹנִים שֶׁעֲשָׂאָן יְהוֹשֻׁעַ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט, כז): וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, (במדבר לב, א): וּמִקְנֶה רַב הָיָה וגו'. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לז): וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב. וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, זוֹ בִּזַּת עוֹג וּבִזַּת מִדְיָן. עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת. וְתַעֲנֻגּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, זֶה עִנּוּגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, תַּפְנוּקִין וְתַפְנוּקְיָין.

Rabbi Yehoshua ben Levi interpreted the verse regarding Israel upon their entry into the land. “I increased my actions [maasai]” (Ecclesiastes 2:4) – “When you will come to the land of your dwellings.… you will perform [vaasitem] a fire offering to the Lord” (Numbers 15:2–3). “I built myself houses” (Ecclesiastes 2:4) – “houses filled with everything good” (Deuteronomy 6:11). “I planted myself vineyards” (Ecclesiastes 2:4) – “vineyards and olive trees that you did not plant” (Deuteronomy 6:11). “I made myself gardens and orchards” (Ecclesiastes 2:5) – Hadrian, may his bones be crushed, asked Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: ‘It is written in the Torah: “A land in which without poverty [you will eat bread; you will not lack anything there]” (Deuteronomy 8:9). Can you bring me three things that I request?’ He said to him: ‘What are they?’ He said to him: ‘Peppers, pheasants, and silk fabrics.’ [Rabbi Yehoshua ben Ḥananya] brought him peppers from Nitzḥana, pheasants from Tzaidan, and some say from Akhberin, and silk fabric from Gush Ḥalav. “I made myself pools of water” (Ecclesiastes 2:6) – as it is written: “A land of streams of water” (Deuteronomy 8:7). “To irrigate from them a forest which grows trees” (Ecclesiastes 2:6) – even wood for the shafts of arrows was not lacking in the Land of Israel. “I purchased myself slaves and maidservants” (Ecclesiastes 2:7) – “a mixed multitude [left with them]” (Exodus 12:38). “And I had stewards” (Ecclesiastes 2:7) – these are the Givonites, whom Joshua tasked as hewers of wood and drawers of water, as it is stated: “Joshua made them that day hewers of wood and drawers of water” (Joshua 9:27). “I also had great possession of herds and flocks” (Ecclesiastes 2:7) – “[the children of Gad and the children of Reuben had a very great] multitude of livestock…” (Numbers 32:1). “I also gathered for myself silver and gold” – these are matters of Torah, as it is stated: “He took them out with silver and gold” (Psalms 105:37). “And the treasure of kings and countries” – these are the spoils of Og and the spoils of Midyan. “I acquired for myself songsters and songstresses” – male singers and women singers. “And the pleasures of people” – these are the pleasures of the children of Israel; “chests [shidda] and wagons [shiddot]” – indulgences and luxuries.