Kohelet Rabbah 1.7

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וּמֵהֵיכָן הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הִיא שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס לֹא מַיִם מְלוּחִין הֵן, אָמַר לוֹ מִתְמַתְּקִין הֵן בֶּעָבִים, דִּכְתִיב (איוב לו, כח): אֲשֶׁר יִזְלוּ שְׁחָקִים, אֵיכָן הֵם נַעֲשִׂים נוֹזְלִים בַּשְּׁחָקִים. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הִיא שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם, וְהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִין מִן הָאָרֶץ עַד לַשָּׁמַיִם וּמְקַבְּלִין אוֹתָן כְּמִפִּי הַנּוֹד, דִּכְתִיב (איוב לו, כז): יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ, וְחוֹשְׁרִין אוֹתָהּ כִּכְבָרָה, וְאֵין טִפָּה נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, דִּכְתִיב (תהלים יח, יב): חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן שְׁחָקִים, שֶׁהֵם שׁוֹחֲקִין אֶת הַמָּיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּהָדֵין מָסוֹסָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כַּדַּקִּין הַלָּלוּ שֶׁל בְּהֵמָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָשֶׁה יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּמַה טַּעַם (איוב ט, י): עוֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. בַּמֶּה (איוב ה, י): הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וגו'.

“All the rivers go to the sea, yet the sea is not full; to the place that the rivers go, they go there again” (Ecclesiastes 1:7). “All the rivers go to the sea,” and from where does the earth drink? Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, Rabbi Eliezer says: It drinks from the water of the ocean, as it is stated: “A mist went up from the earth [and watered the entire face of the ground]” (Genesis 2:6). Rabbi Yehoshua said to him: ‘Isn’t the water of the ocean salty?’ He said to him: ‘They are sweetened in the clouds, as it is written: “Which the skies pour down” (Job 36:28). Where do they become what pours down? It is in the skies.’ Rabbi Yehoshua says: [The earth] drinks from the upper waters, as it is stated: “From the rain of the heavens you drink water” (Deuteronomy 11:11). The clouds ascend from the earth to the heavens and receive [the water] as though from the mouth of a bottle, as it is written: “Which distill rain to His mist” (Job 36:27). They separate them like a sieve and one drop does not touch another, as it is written: “The amassing of water, thick clouds of the skies’ (II Samuel 22:12). Why does it call them skies [sheḥakim]? It is because they crush [shoḥekin] the water. Rabbi Abba bar Kahana said: Like an omasum. Rabbi Shmuel bar Naḥman said: Like the intestines of an animal. It is as Rabbi Yehoshua said: A day of rainfall is great, as it is equivalent to the entire act of Creation. What is the reason? “Who performs great things beyond scrutiny and wonders beyond number” (Job 9:10); with what? “Who gives water on the face of the earth…” (Job 5:10).

כֵּיצַד הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּהָדֵין נִילוּס דְּמַשְׁקֶה וְחוֹזֵר וּמַשְׁקֶה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר כְּמִין תֵּבָה, כְּהָדֵין קַבְרִיאֵל דְּמַרְבֵּי וְקָבַר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּמִין תְּוָוהָא [נהר הוא בבבל ושמו תווהא], וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ תְּוָואָה, שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמַשְׁקֶה אַחַת לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מִמֶּנּוּ הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה מִתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹא תְהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא דְּצִפּוֹרִי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְמַעְלָן, בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים רָעִים, וְשֶׁיְּהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כַּנָּמוּךְ, וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לַמָּרוֹם וגו'.

How did the earth drink? Rabbi Yehuda, Rabbi Simon, and the Rabbis, Rabbi Yehuda says: Like the Nile, which waters [the land] and then waters it again. Rabbi Simon said: It is like a box, like the Kavriel [River], whose [water] rises and is [then] absorbed into the ground. The Rabbis say: It is like the Tevaha . Why is it called Tevaha? It is because it waters once every forty years, and it is from it that the earth drank at the outset, as it is stated: “A mist went up from the earth [and watered the entire face of the ground]” (Genesis 2:6). But the Holy One blessed be He then instituted that the earth would drink only from above. Rabbi Shmuel bar Naḥman [said] in the name of Rabbi Ḥanin of Tzippori, and some say Rabbi Ḥanin of Tzippori [said] in the name of Rabbi Shmuel bar Naḥman: For four reasons the Holy One blessed be He instituted that the earth would drink only from above: Due to violent people; in order to wash away the harmful dews; so the highlands will drink like the lowlands; and so everyone will lift their eyes heavenward, as it is stated: “[Who gives rain upon the earth… to set the lowly on high…” (Job 5:10–11).

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, זֶה אוֹקְיָנוֹס. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, זֶה אוֹקְיָנוֹס, שֶׁאֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ פּוֹרְשִׁין בַּיָּם הַגָּדוֹל, נִכְנְסָה הַסְּפִינָה לְמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם לֹא הָיוּ מְהַלְּכִין, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בָּאנוּ לְכָאן אֶלָּא לְנִסָּיוֹן, מִלְּאוּ מִשָּׁם חָבִית מָלֵא מַיִם, מִכֵּיוָן דַּאֲתוֹן לְרוֹמִי, אֲמַר לוֹן אַדְּרִיָּאנוּס, מֵי אוֹקְיָנוֹס מָה הֵן, אָמְרִין לֵיהּ מַיִם בּוֹלְעִים הֵן לְמַיִם. וְאָמַר לוֹן אֶפְשָׁר כָּל הַנְּחָלִים שָׁם וְאֵינָן מִתְמַלְּאִין. אָמְרִין לֵיהּ בּוֹלְעִין הֵן לְכָל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לוֹן אֵינִי מַאֲמִין לָכֶם עַד דְּתַחְמוּן לִי לְכָאן, נְסַבוּן הַמַּיִם שֶׁלָּקְחוּ מִמֵּי אוֹקְיָנוֹס וּמְלוֹן לוֹקְנִיתָא מַיִם, וַהֲווֹן יַהֲבִין בְּגַוֵיהּ מַיִם וְהֵן בּוֹלְעִין לְהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשָּׁם הֵם שׁוֹאֲבִין, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” this is the ocean, “yet the sea is not full,” this is the ocean that is never full. There was an incident involving Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua who were sailing in the Mediterranean Sea. The ship entered a place where the water does not flow. Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: We came here only for the purposes of an ordeal. They filled a barrel full with water. When they arrived in Rome, Hadrian said to them: ‘What is the nature of ocean water?’ They said to him: ‘It is water that swallows water,’ and he said to them: ‘Is it possible that all the rivers flow there and they do not fill?’ They said to him: ‘They swallow all the water in the world.’ He said to them: ‘I do not believe you until you show it to me here.’ They took the water that they had drawn from the ocean and filled a bowl with water. They poured [more] water into it and [the ocean water] swallowed [it and did not overflow]. In the opinion of Rabbi Eliezer, from there they draw. In the opinion of Rabbi Yehoshua: “They go there again.”

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ אֶלָּא בַּלֵּב. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְהַלֵּב אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם. תֹּאמַר שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא חָכְמָתוֹ מִלִּבּוֹ שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת עָלָיו לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” all the wisdom of a person is only in his heart. “Yet the sea is not full” – but the heart is never full. You might say that from the moment that a person removes wisdom from his heart, it will never return to him; the verse [therefore] states: “They go there again.”

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים, כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד אֵינָה אֶלָּא בַּלֵּב, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְהַלֵּב אֵינֶנּוּ מָלֵא, לֹא הַנֶּפֶשׁ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו, ז): וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. תֹּאמַר שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת תַּלְמוּדוֹ לְאַחֵר שׁוּב אֵינָה חוֹזֶרֶת עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, דִּכְתִיב (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. מַטְרוֹנָא אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לֵיהּ מַהוּ דֵּין שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כא): יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, לָא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא יָהֵב חָכְמְתָא לְלָא חַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְלָא יָדְעֵי בִינָה. אָמַר לָהּ מָשָׁל, אִם יָבוֹאוּ אֶצְלֵךְ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לִלְווֹת מִמֵּךְ מָמוֹן, אֶחָד מֵהֶן עָשִׁיר וְאֶחָד מֵהֶן עָנִי, לְאֵיזֶה מֵהֶן אַתְּ מַלְוָה לֶעָשִׁיר אוֹ לֶעָנִי, אָמְרָה לוֹ לֶעָשִׁיר. אָמַר לָהּ, וְלָמָּה, אָמְרָה לוֹ שֶׁאִם אִבֵּד הֶעָשִׁיר מָמוֹנִי יֵשׁ לוֹ מֵהֵיכָן יִפְרַע, אֲבָל אִם אִבֵּד הֶעָנִי מָמוֹנִי מֵאַיִן יִפְרַע לִי. אָמַר לָהּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה שֶּׁאַתְּ מוֹצִיאָה מִפִּיךְ, אִלּוּ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה לַטִּפְּשִׁים הָיוּ יוֹשְׁבִים וְהוֹגִין בָּהּ בְּבָתֵּי כִסָּאוֹת וּבְבָתֵּי תֵיאַטְרִיאוֹת וּבְבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת. אֶלָּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה לְחַכִּימִין וְהֵם יוֹשְׁבִין וְהוֹגִין בָּהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הֱוֵי יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה.

Another matter, “all the rivers,” all the Torah that a person studies is only in the heart. “Yet the sea is not full” – but the heart is not full and the soul is never sated, as it is stated: “But the soul is not filled” (Ecclesiastes 6:7). You might say that from the moment that a person expresses his learning to another, it will never return to him; the verse [therefore] states: “They go there again,” as it is written: “These matters that I am commanding you today shall be upon your heart” (Deuteronomy 6:6). A certain noblewoman asked Rabbi Yosei bar Ḥalafta, she said to him: ‘What is that which is stated: “He granted wisdom to the wise [and knowledge to those with understanding” (Daniel 2:21)? The verse should have said: “He granted wisdom to the unwise, and knowledge to those without understanding.”’ He said to her a parable: ‘If two people come to you to borrow money from you, one of them wealthy and one of them poor, to which of them would you lend, to the wealthy one or the poor one?’ She said to him: ‘To the wealthy one.’ He said to her: ‘Why?’ She said to him: ‘Because if the wealthy man were to lose my money, he has [funds] with which to repay, but if the poor person were to lose my money, with what would he repay me?’ He said to her: ‘Don’t your ears hear what you utter with your mouth? Had the Holy One blessed be He granted wisdom to the foolish, they would be sitting and pontificating in its regard in bathrooms, theaters, and bathhouses. Rather, the Holy One blessed be He granted wisdom to the wise, and they sit and pontificate in its regard in synagogues and study halls. That is, “He granted wisdom to the wise, and knowledge to those with understanding.”’

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַגֵּרִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְיִשְׂרָאֵל מִמִּנְיָנָן אֵינָן חֲסֵרִין לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, שֶׁמָּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה נד, טו): הֵן גּוֹר יָגוּר, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֶפֶס מֵאוֹתִי, הַפְסֵק מֵאִתִּי, מַאן גַּבִּי, מִי גָּר אִתָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עָלַיִךְ יִפּוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְגַּיֵּר מִשָּׁם הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, כג): וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר וגו'.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” all the converts enter only into Israel. “Yet the sea is not full,” and Israel’s number is never lacking, as it is stated: “Who has counted the dust of Jacob” (Numbers 23:10). Perhaps you will say that anyone who does not convert in this world will convert in the World to Come; the verse states: “Behold, they may gather together [gor yagur]” (Isaiah 54:15), but from then on “but not by Me [efes meoti]” (Isaiah 54:15) – stop from being with Me [hafsek me’iti]. Who is with Me? He “who gathers to You” (Isaiah 54:15) in this world “will fall in with You” (Isaiah 54:15) in the World to Come. Rabbi Yoḥanan said: Moreover, in the place where one converts, from there he takes his portion, as it is stated: “It will be that in the tribe where the stranger resides, [there you shall give him his inheritance, said the Lord God]” (Ezekiel 47:23).

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַמֵּתִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא לַשְּׁאוֹל, וְהַשְּׁאוֹל אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, כ): שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן לֹא תִשְׂבַּעְנָה וגו'. תֹּאמַר מִשֶּׁהֵם מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּב אֵינָם חַיִּים לְעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, לַמָּקוֹם שֶׁהַמֵּתִים מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם הֵם שָׁבִים וַעֲתִידִים לוֹמַר שִׁירָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מַאי טַעְמָא (ישעיה כד, טז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. וְאוֹמֵר (ישעיה כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” – all the dead enter only the grave, but the grave is never filled, as it is stated: “The grave and oblivion are not sated…” (Proverbs 27:20). You might say that once they die in this world they do not live again in the World to Come; the verse [therefore] states: “To the place that the rivers go, they go there again” – to the place that the dead gather in the World to Come, there they return and are destined to recite songs in the messianic era. What is the reason? “From the ends of the earth we have heard songs” (Isaiah 24:16); “your dead will live, my corpses shall arise” (Isaiah 26:19).

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְכַּנְסִין אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם וְעוֹלִים בְּפַעֲמֵי רְגָלִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וִירוּשָׁלַיִם אֵינָה מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם, דִּתְנֵינַן עוֹמְדִין צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חוֹבָה בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת רֶוַח בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַמָּה מִכָּל צַד כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְיִטְעֶה. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, לְמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁם הֵם מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” all Israel assembles only in Jerusalem and ascends [there] at the times of the festivals each and every year. “Yet the sea is not full,” but Jerusalem is never full, as we learned: “They stand crowded, but prostrate themselves with ample space” (Avot 5:5). Rabbi Shmuel bar Ḥova said in the name of Rabbi Aḥa: There were four cubits of space between each and every one, and a cubit on every side, so that one would not hear the prayer of another and become confused. “To the place that the rivers go” – to the place that Israel assembles in this world, there they will assemble in the World to Come in the future, as it is stated: “It will be on that day, that a great shofar will be sounded; and the lost in the land of Assyria, and the dispersed in the land of Egypt will come and worship the Lord on the holy mountain in Jerusalem” (Isaiah 27:13).

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַמָּמוֹן אֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא לְמַלְכוּת אֱדוֹם, וּמַלְכוּת אֱדוֹם אֵינָה מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כְּתִיב (משלי כז, כ): וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וְעֵינֵי אֱדוֹם לֹא תִשְׂבַּעְנָה. תֹּאמַר מִשֶּׁהַמָּמוֹן נִכְנַס בֶּאֱדוֹם שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר לִבְעָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, לְמָקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן מִתְכַּנֵס לְמַלְכוּת אֱדוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִשָּׁם הוּא מִתְפַּזֵּר לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה' וגו'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּעָא קַמֵּיהּ רַבִּי, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵּין דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ. אָמַר לוֹ כְּגוֹן אַתְּ וַחֲבֵרֶיךָ וּשְׁנֵי עֲטוּפֵי סַדִּינִים כַּיּוֹצֵא בְּךָ, שֶׁאֵין אַתֶּם חֲשׁוּבִים בְּעַצְמְכֶם כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ מְאוֹר פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, הָא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם, כָּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ לְבוּשֵׁיהֶם, יוֹמָא דֵין סִימִיסְרִיקוֹן, מָחָר אוֹלוֹסְרִיקוֹן. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵין דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק, אֲמַר לֵיהּ יוֹמָא דֵין אֲרַסְקִינוֹן וּלְמָחָר אוֹלוֹסְרִיקוֹן.

Another matter, “all the rivers go to the sea,” all property accumulates only to the kingdom of Edom, but the kingdom of Edom is never filled, as Rabbi Levi said: It is written: “The eyes of man [ha’adam] are never satiated” (Proverbs 27:20) – the eyes of Edom are never satiated. You might say that the property that enters Edom never returns to its owners; the verse [therefore] states: “To the place that the rivers go, they go there again” – the place where property is collected, the kingdom of Edom, in this world, from there it will be dispersed in the messianic era, as it is written: “Her merchandise and her fee will be consecrated to the Lord” (Isaiah 23:18). Rabbi Yishmael ben Rabbi Yosei raised a question before Rabbi [Yehuda HaNasi], he said to him: ‘What is this that is written: “For the merchandise will be for those who dwell before the Lord” (Isaiah 23:18)?’ He said: ‘Like you, your counterparts, and two wrapped in linen sheets, like you, who are completely insignificant in your eyes.’ Rabbi Yirmeya ben Elazar said: The Holy One blessed be He is destined to restore the glow to the faces of the righteous in the future, as it is stated: “But those who love Him are like the sun emerging in its might” (Judges 5:31). Just as He restores their faces, so He restores their garments; today garments that are half silk, tomorrow garments completely of silk. He said to him: What is that which is written: “To eat to satiation and for fine garments” (Isaiah 23:18)? He said: ‘Today, cotton garments, tomorrow garments completely of silk.’