יוסף בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה. יהי ביתך פתוח לרוחה כיצד מלמד שיהא ביתו של אדם פתוח לרוחה לדרום ולמזרח ולמערב ולצפון כגון (שעשה) איוב שעשה ארבעה פתחים לביתו. ולמה עשה איוב ארבעה פתחים לביתו. כדי שלא יהיו עניים מצטערים להקיף את כל הבית. הבא מן הצפון יכנס כדרכו הבא מן הדרום יכנס כדרכו וכן לכל רוח לכך עשה איוב ארבעה פתחים לביתו: ויהיו עניים בני ביתך ולא בני ביתך ממש אלא שיהיו [עניים] משיחין מה שאוכלים ושותים בתוך ביתך כדרך שהיו עניים משיחין מה שאוכלים ושותין בתוך ביתו של איוב. וכשנפגשו זה בזה אמר אחד לחברו מאין אתה בא מתוך ביתו של איוב ולאן אתה הולך לביתו של איוב וכשבא עליו ההוא פורעניות גדול אמר לפני הקב״ה רבש״ע לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים שנאמר (איוב ל״א:י״ז) ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה ולא הייתי מלביש ערומים שנאמר (שם) ומגז כבשי יתחמם. אעפ״כ א״ל הקב״ה לאיוב איוב עדיין לא הגעת [לחצי שיעור] של אברהם אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך את שדרכו לאכול פת חטים האכילתו פת חטים את שדרכו לאכול בשר האכילתו בשר את שדרכו לשתות יין השקיתו יין אבל אברהם לא עשה כן אלא יושב ומהדר בעולם וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין ולא עוד אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של אברהם שנאמר (בראשית כ״א:ל״ג) ויטע אשל בבאר שבע:
Yosef ben Yohanan, a man of Jerusalem, would say: Let your house be open to all, let the poor be members of your household, and do not talk too much with married women. Let your house be open to all. How so? This teaches that a person’s house should be open to all sides: the south, the east, the west, and the north. This is like Job, who made four doors to his house. And why did Job make four doors to his house? So that the poor would not have to trouble themselves to go around the whole house. Someone who came in from the north would enter from that direction, and someone who came in from the south would enter from that direction, and so with every direction. That is why Job made four doors to his house. Let the poor be members of your household. Not that they will be actual members of your household, but they will speak of what they ate and drank in your house, in the way that they speak of what they ate and drank in the house of Job. For when they would meet, one would say to another: Where are you coming from? (And the other would reply:) From the house of Job; and where are you going? (And the first one would say:) To the house of Job. So when all the great tragedies came upon him, Job said before the Holy Blessed One: Did I not feed the hungry and give drink to the thirsty? as it says (Job 31:17), “Did I ever eat my food alone, and not let orphan eat from it?” And did I not clothe the naked? as it says (Job 31:20), “He warmed himself from the shearings of my sheep.” And even so, these tragedies came upon me. The Holy Blessed One said to Job: Job, you still have not gotten to [even half] the level of Abraham. You sit and wait in your house, and guests come in to you. And if it is someone’s custom is to eat wheat bread, you feed him wheat bread. And if someone’s custom is to eat meat, you feed him meat. And if someone’s custom is to drink wine, you pour him wine. But Abraham did not do this. Rather, he sat and looked out at the world, and when he would see potential guests, he would go bring them into his house. And if someone was not accustomed to eating wheat bread, he would feed him wheat bread. And if someone was not accustomed to eating meat, he would feed him meat. And if someone was not accustomed to drinking wine, he would pour him wine. Not only that, but he built large booths out on the roads, where he would leave food and drink, and anyone who came by and entered would eat and drink and bless the heavens, and he would feel content. Anything that one could ask for was available in the house of Abraham, as it says (Genesis 21:33), “And he planted an Eshel tree in Beer Sheba.”