Avot D'Rabbi Natan 14

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. שמונים תלמידים היו להלל הזקן שלשים מהן ראויין שתשרה שכינה עליהן כמשה רבינו אלא שאין דורן ראוי לכך שלשים מהן ראויין לעבר שנה ועשרים בינוניים. גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי ואמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות תוספתות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וכל המדות של חכמים וכל דבר ודבר שבתורה לא הניח שלא למד לקיים מה שנא׳ (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא:

Rabban Yohanan ben Zakkai received from Hillel and Shammai. Hillel the Elder had eighty students. Thirty of them were worthy of having the Divine Presence rest upon them like Moses our teacher; it was only that their generation was not fit for it. Thirty of them were able to make adjustments to the calendar. And twenty of them were average. The greatest of them all was Yonatan ben Uziel and the lowest of them was Rabban Yohanan ben Zakkai. And they said about Yohanan ben Zakkai that he was not ignorant of anything: Scripture; Mishnah; Talmud, including Halakhot, Aggadot, and all kinds of other material; grammatical analysis of the Torah; analysis of the scribal traditions; and all the interpretive traditions of the sages. He did not leave aside anything in the Torah, in order to fulfill the words (Proverbs 8:21), “I give substance to those who love me; I will fill their treasuries.”

הוא היה אומר אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. לפי שלא נוצרו הבריות אלא על מנת שיתעסקו בתורה:

He would also say: If you have achieved greatness in Torah, do not give yourself the credit; it was for this purpose that you were created. For all things were created in order to be involved in Torah.

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי לכולן קרא להן שמות. לאליעזר בן הורקנוס קרא בור סיד שאינו מאבד טיפה קנקן זפותה שמשמרת את יינה. ליהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק. וליוסי הכהן קרא לו חסיד שבדור. ולישמעאל בן חנניה קרא לו גרוע במדבר שמחזקת מימיה (אשרי תלמיד שרבו מודה לו ומעיד עליו). ולאלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין המתגבר שמימיו מתגברין ויוצאין לחוץ לקיים מה שנא׳ (משלי ה׳:ט״ז) יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים:

Rabban Yohanan Ben Zakkai had five students, and he had a name for each of them. He called Eliezer ben Hyrcanus “the Plastered Pit,” because it never loses a drop, and “the Sealed Bottle,” because it keeps all of its wine. He called Yehoshua ben Hananya “the Triple Knot,” because it does not get severed easily. He called Yosei HaKohen “the Saint of the Generation.” He called Yishmael ben Hananya “the Oasis in the Desert,” which holds on to its water. (Happy is the student whose teacher praises him and speaks of his virtues!) He called Elazar ben Arach “the Flowing Stream” and “the Bubbling Brook,” for its waters overflow and go out into the world, as it says (Proverbs 5:16), “Your wellsprings will burst forth, and the streams will spill out onto the streets.”

הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שנייה מכריע את כולם אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כולם:

He would also say: If all the sages of Israel were on one end of a scale and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus was on the other end, he would outweigh them all. But Abba Shaul says in [Rabban Yohanan ben Zakkai’s] name: If all the sages of Israel were on one end of a scale, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus was with them, but Rabbi Elazar ben Arach was on the other end – he would outweigh them all.

אמר להם צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעוה״ב. נכנס רבי אליעזר ואמר עין טובה. נכנס רבי יהושע ואמר חבר טוב. נכנס רבי יוסי ואמר שכן טוב יצר טוב ואשה טובה. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד (נ״א כגון מרדכי יהודי שראה את הנולד). נכנס ר׳ אלעזר ואמר לב טוב לשמים ולב טוב לבריות. אמר להם רואה אני את דברי ר״א בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזה דרך רעה שירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעוה״ב. נכנס ר׳ אליעזר ואמר עין רעה. נכנס ר׳ יהושע ואמר חבר רע. נכנס ר' יוסי ואמר עין רע ושכן רע ואשה רעה. נכנס ר׳ שמעון ואמר הלוה ואינו משלם שהלוה מן האדם כלוה מן המקום שנא' (תהילים ל״ז:כ״א) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. נכנס ר׳ אלעזר ואמר לב רע לשמים ולב רע למצות ולב רע לבריות ואמר להם רואה אני את דברי ר׳ אלעזר מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם:

He said to them: Go out and see what is the best path that a person should stay on, so that he can follow it into the World to Come. Rabbi Eliezer came back and said: A good eye. Rabbi Yehoshua came back and said: A good friend. Rabbi Yosei came back and said: A good neighbor, good desires, and a good wife. Rabbi Shimon said: One who sees what is coming. (Another version says: Like Mordechai the Jew, who saw what was coming.) Rabbi Elazar came back and said: A good heart toward Heaven, and a good heart toward others. [Rabban Yohanan ben Zakkai] said to them: I prefer Rabbi Elazar ben Arach’s words, because I see all of your words contained within his words. He said to them: Go out and see what is the evil path that a person should stay away from, so that he can enter into the World to Come. Rabbi Eliezer came back and said: An evil eye. Rabbi Yehoshua came back and said: An evil friend. Rabbi Yosei came back and said: An evil eye, an evil neighbor, and an evil wife. Rabbi Shimon came back said: One who borrows money and does not pay it back. For one who borrows from people will be punished by God, as it says (Psalms 37:21), “The wicked one borrows and does not repay; the righteous one is generous and keeps giving.” Rabbi Elazar came back and said: An evil heart toward Heaven, an evil heart toward the mitzvot, and an evil heart toward others. [Rabban Yohanan ben Zakkai] said to them: I prefer Rabbi Elazar ben Arach’s words, because I see all of your words contained within his words.

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס רבי אליעזר וישב לפניו וא״ל רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך א״ל אמור. א״ל אדה״ר היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין. ומניין שקבל עליו תנחומין שנא׳ (בראשית ד׳:כ״ה) וידע אדם עוד את אשתו אף אתה קבל תנחומין א״ל לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדה״ר. נכנס ר׳ יהושע וא״ל רצונך אומר דבר אחד לפניך א״ל אמור. א״ל איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין אף אתה קבל תנחומין. ומניין שקבל איוב תנחומין שנא׳ (איוב א׳:כ״א-כ״ב) ה׳ נתן וה׳ לקח יהי שם ה׳ מבורך. א״ל לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של איוב. נכנס ר׳ יוסי וישב לפניו א״ל רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך א״ל אמור. א״ל אהרן היו לו שני בנים גדולים ומתו שניהם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין שנאמר (ויקרא י׳:ג׳) וידם אהרן אין שתיקה אלא תנחומין ואף אתה קבל תנחומין. א״ל לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של אהרן. נכנס ר״ש וא״ל רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך א״ל אמור. א״ל דוד המלך היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין ואף אתה קבל תנחומין ומניין שקבל דוד תנחומין שנא׳ (שמואל ב י״ב:כ״ד) וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה אף אתה רבי קבל תנחומין. א״ל לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של דוד המלך. נכנס ר״א בן עזריה כיון שראהו אמר לשמשו טול לפני כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו נכנס וישב לפניו ואמר לו אמשול לך משל למה״ד לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אוי לי אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום אף אתה רבי היה לך בן קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא [ויש לך לקבל עליך תנחומים כשחזרת פקדונך שלם] א״ל ר׳ אלעזר בני נחמתני כדרך שבני אדם מנחמין. כשיצאו מלפניו הוא אמר אלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובים אוהבים את התורה הוא שהלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים נתמעט שמו בתורה הם שהלכו ליבנה למקום שת״ח מרובים ואוהבים את התורה נתגדל שמם בתורה:

When Rabban Yohanan ben Zakkai’s son died, his students came in to comfort him. Rabbi Eliezer came in and sat before him and said: My master, if you please, may I say something? He said: Speak. So he said: Adam the first person had a son who died and he accepted comfort. And how do we know that he accepted comfort? For it says (Genesis 4:25), “And Adam knew his wife again.” So you, too, should accept comfort. He replied: Is it not enough that I have my own pain but that you need to remind me of Adam’s pain as well? Rabbi Yehoshua came in and said to him: If you please, may I say something before you? He said: Speak. So he said: Job had sons and daughters, and they all died on the same day, and he accepted comfort. So you, too, should accept comfort. And how do we know that Job accepted comfort? For it says (Job 1:21), “The Eternal has given, and the Eternal has taken away. Blessed is the name of the Eternal.” He replied: Is it not enough that I have my own pain but that you have to remind me of Job’s pain as well? Rabbi Yosei came in and sat before him and said: My master, if you please, may I say something? He said: Speak. So he said: Aaron had two older sons and they both died on the same day, and he accepted comfort, as it says (Leviticus 10:3), “And Aaron was silent,” and silence always indicates comfort. He replied: Is it not enough that I have my own pain but that you have to remind me of Aaron’s pain as well? Rabbi Shimon came in and said: My master, if you please, may I say something? He said: Speak. So he said: King David had a son who died, and he accepted comfort. So you, too, should accept comfort. And how do we know that David accepted comfort? For it says (II Samuel 12:24), “David comforted his wife Bath Sheba, and he came to her and lay with her, and she gave birth to another son, and called him Solomon.” So you, too, should accept comfort. He replied: Is it not enough that I have my own pain but that you have to remind me of King David’s pain as well? Rabbi Elazar ben Azariah came in. When [Rabbi Yohanan] saw him, he said to his steward: Take this vessel, and follow me to the bathhouse, because this is a great man, and I will not be able to withstand him. So [Rabbi Elazar] came in and sat before [Rabbi Yohanan] and said: Let me give you a parable. To what can this be compared? [It can be compared] to a person to whom the king gave a deposit to hold. Every day he would cry and scream and say, Oy, when will I be free of this deposit? So it is with you, Rabbi. You had a son who read from the Torah, the Prophets and the Writings; the Mishnah; Halakhah; and Aggadah; and then was taken from the world free of sin. [Must you, then, accept consolation when you have returned a deposit whole?] He said: Rabbi Elazar, my son, you have comforted me as people are supposed to. When they all left, Elazar said: I am going to Damasit, a beautiful place with good, sweet water. They said: We will go to Yavneh, a place where there is an abundance of scholars who love the Torah. So he went to Damasit, the beautiful place with good, sweet water, and his reputation in Torah study diminished. And they went to Yavneh, the place where there was an abundance of scholars who all loved the Torah, and their reputations in Torah study grew.