רבי חנניה סגן הכהנים אומר כל הנותן ד״ת על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכן כתוב בספר תלים על ידי דוד מלך ישראל שנא׳ (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב מצות ה׳ ברה מאירת עינים. וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו נותנין לו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצר הרע הרהורי אשת איש הרהורי דברים בטלים הרהורי עול בשר ודם שכך כתוב במשנה תורה על ידי משה רבינו (דברים כ״ח:מ״ו-מ״ז) והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך אשר ישלחנו יי׳ בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ברעב כיצד (בזמן שאדם תואב) לאכול פת שעורים ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו פת נקיה ובשר שמן. ובצמא כיצד בזמן שאדם מתאוה לשתות טפה של חומץ טפה של שכר ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו יין משובח שבכל המדינות. ובעירום כיצד בזמן שאדם יבא ללבוש חלוק של צמר או של פשתן ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו השיראין והכלך שבכל המדינות. ובחוסר כל בלא נר ובלא סכין ובלא שלחן. דבר אחר בחוסר כל בלא חומץ ובלא מלח זו היא קללה שמקללין בני אדם אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך. הוא היה אומר (שיר השירים א׳:ו׳) אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש אלו כל בנות שביהודה שפרקו עולו של הקדוש ברוך הוא מעליהם והמליכו עליהם מלך בשר ודם. דבר אחר בני אמי נחרו בי זה משה שהרג את המצרי שנא' (שמות ב׳:י״א) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם [וגו'] ויפן כה וכה וירא כי אין איש מה ת"ל כי אין איש מלמד שהושיב לו משה סנהדראות של מלאכי השרת ואמר להם אהרוג את זה אמרו לו הרוג וכי בחרב הרגו והלא במאמר הרגו שנא' (שם) הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי מלמד שהרגו בשם. (ד"א) בני אמי נחרו בי זה משה שברח למדין שנא' (שם) וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם בא משה וישב עליהם בדין אמר להם מנהגו של עולם אנשים ממלאין ונשים משקות כאן נשים דולות ואנשים משקין עוות הדין יש כאן (חייבין בדין חייבין לשעה) ויש אומרים כל זמן שהיה משה עומד על שפת הבאר היו המים צפין ועולין לקראתו וכיון שחזר חזרו המים לאחוריהם באותה שעה אמר אוי לי שהנחתי את עמי ובאתי לדור עם כותים. ד"א בני אמי נחרו בי אלו ישראל שעשו את העגל שבתחילה אמרו (שם כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע חזרו ואמרו אלה אלהיך ישראל (שם לב) דבר אחר בני אמי נחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם במדבר שנאמר (במדבר י״ד:כ״ט) במדבר הזה יפלו פגריכם. (שיר השירים א׳:ו׳) שמוני נוטרה את הכרמים אמר הקב"ה מי גרם לי להיטיב לכותים אלא ישראל (שכל זמן) שכותים שרויין בטוב הם דחופים ונזופים ומטולטלים. דבר אחר שמוני נוטרה את הכרמים אלו ישראל שגלו לבבל עמדו עליהם נביאים שביניהם ואמרו להם הפרישו תרומות ומעשרות אמרו להם כל עצמינו לא גלינו מארצנו אלא עד שלא הפרשנו תרומות ומעשרות ועכשיו אתם אומרים לנו שנפריש תרומות ומעשרות [לכך נאמר שמוני נוטרה את הכרמים]:
Rabbi Hananya, deputy of the priests, would say: Anyone who takes words of Torah to heart is no longer troubled by thoughts of destruction, thoughts of hunger, foolish thoughts, lustful thoughts, thoughts of temptation, thoughts of another man’s wife, thoughts of meaningless things, or thoughts of human burden. So it was written in the book of Psalms by King David (Psalms 19:9), “The precepts of the Eternal are true, bringing joy to the heart. The commandments of the Eternal are clear, illuminating the eyes.” But anyone who does not take words of Torah to heart is troubled by thoughts of destruction, thoughts of hunger, foolish thoughts, lustful thoughts, thoughts of temptation, thoughts of another man’s wife, thoughts of meaningless things, and thoughts of human burden. So it was written in Deuteronomy (28:46–48) by Moses our teacher, “They will be a sign and a proof against you and your offspring for all time. Because you would not serve the Eternal your God with joy and gladness over the abundance of everything. You will have to serve, in hunger and in thirst, naked and lacking everything.” “In hunger.” How so? (When a person wishes) to eat even barley bread, but has nothing, and then his enemies come and ask him for wheat bread and fatty meat. “In thirst.” How so? When a person wishes he could drink just a drop of vinegar, or beer, but has nothing, and then his enemies come and ask him for the finest wine in the land. “Naked.” How so? When a person wants to wear a wool or linen shirt, but has nothing, and then his enemies come and ask him for the finest silk in the land. “Lacking everything.” Without a candle, without a knife, and without a table. Another interpretation of “lacking everything”: Without vinegar and without salt. For this is a curse that people often give: May there be no vinegar or salt in your house! He would also say (with regard to Song of Songs 1:6): “Do not look at me, for I am blackened, scorched by the sun.” These are all the Jewish girls who cast off the yolk of the Holy Blessed One, and accepted human kingship upon themselves. [The verse continues:] “My mother’s children were angry with me.” This is Moses, who killed the Egyptian, as it says (Exodus 2:11–12), “Sometime after that, when Moses had grown older, he went out among his brothers and saw what they were enduring…and he turned this way and that, and saw that there was no one there.” What do we learn from “there was no one there”? This teaches that Moses brought the question before the council of angels who serve God, and asked them: Shall I kill this man? They said to him: Yes, kill him. And did Moses kill him with a sword? No, he killed him with words, as it says (Exodus 2:14), “Are you saying you will kill me, just as you killed the Egyptian?” This teaches that Moses killed him by saying the [Ineffable] Name of God. (Another interpretation of) “My mother’s children are angry with me”: this is Moses, who fled to Midian, as it says (Exodus 2:15,17), “Pharaoh heard what happened, and sought to kill Moses, and Moses fled from Pharaoh. He arrived in the land of Midian, and sat down by a well…And some shepherds came and tried to drive [Jethro’s daughters] away. And Moses got up and saved them, and gave water to their flocks.” Then Moses came and sat among them to render judgment. He said: The general practice in the world is for men to fill the buckets and women to give water to the animals. Here, women draw the water and men give the water to the animals. There is a perversion of justice in this place! (They are guilty by law, and have become guilty through this incident.) Some say that the whole time Moses was standing near the mouth of the well, the water was bubbling up to meet him, and when he left, the water went back down. Then Moses said: Woe is me! For I have left my people and come to live among these heathens. Another interpretation of “My mother’s children are angry with me”: This is Israel, who made the Golden Calf. At first, they said (Exodus 24:7), “Everything the Eternal has said, we will do and we will understand.” And then they went back and said (Exodus 32:4), “These are your gods, Israel!” Another interpretation of “My mother’s children are angry with me”: These are the spies, who slandered the land and caused Israel to die in the desert, as it says (Numbers 14:29), “In this desert your carcasses will fall.” “They made me guard the vineyards” (Song of Songs 1:6). The Holy Blessed One said: Who is it that caused Me to favor the heathens? Israel! (For while) the heathens live well, [Israel] are oppressed, scorned, and scattered about. Another interpretation of “They made me guard the vineyards”: This is Israel, who were exiled to Babylon. And prophets rose among them and told them to separate their donations and tithes. The people said to them: We were exiled because we did not separate our donations and tithes, and now you tell us we should separate them? [And that is why it says, “They made me guard the vineyards.”]