Avot D'Rabbi Natan 35

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבהמ״ק [מעולם לא הסריח בשר הקדש] ולא הפילה אשה מריח בשר הקודש [(עשרה נסים נעשו לאבותינו בירושלים) לא ניזוק אדם בירושלים מעולם] ולא נפגע אדם בירושלים ולא נכשל אדם בירושלים מעולם ולא נפלה דליקה בירושלים מעולם לא היתה מפולת בירושלים מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים:

Ten miracles were performed for our ancestors in the Holy Temple: [The sanctified meat never spoiled;] no woman ever miscarried after smelling the sanctified meat; [(Ten miracles were performed for our ancestors in Jerusalem:) no one was ever injured in Jerusalem;] no one stumbled and fell in Jerusalem; the fires of the altar were never extinguished in Jerusalem; no building ever collapsed in Jerusalem; no one in Jerusalem ever said: I cannot find an oven to cook the Passover offering; no one in Jerusalem ever said: I cannot find [an affordable] bed to sleep in; no one in Jerusalem ever said: This place is too cramped for me to stay in.

אין ירושלים מטמאה בנגעים. ואין נידונית בעיר הנדחת. ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות וצינורות לרשות הרבים מפני אהל (המת ו) הטומאה. ואין מלינין בה את המת. ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם. ואין עושין בה מקום לגר ותושב. ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים (וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום) אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון. ואין נוטעים בה נטיעות. ואין עושין בה גנות ופרדסין חוץ מגנות וורדים שהיו שם מימות נביאים הראשונים. ואין מגדלין בה (אווזין ו) תרנגולין ואין צ״ל חזירים. אין מקיימין בה אשפתות מפני הטומאה. ואין מקיימין בה סורר ומורה דברי רבי נתן שנאמר (דברים כ״א:י״ט) ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו ואין זה עירו ואין זה מקומו. אין מוכרין בה בתים [אלא] מן הקרקעות ולמעלה. ואין [מוכרין הבית לצמיתות] בתוכה לאחר י״ב חדש. ואין לוקחין בה שכר מטות ומצעות רבי יהודה אומר אף שכר המטות והמצעות [לא היו לוקחין בה]. עורות קדשים מה היו עושין בהן נותנין אותן לבעלי אושפיזין. רשב״ג אומר אכסניים  היו שרויים מבפנים ובעלי אושפיזין מבחוץ. אכסניים היו מערימין ונוטלין כבשים המצויירין שעורותיהן יפה בד׳ וה׳ סלעים ונותנין לבעלי אנשי ירושלים ובה [בעלי בתים] היו משתכרין:

[A house in] Jerusalem cannot contract ritual impurity of leprous marks. Nor can it be judged as a condemned city. Nor can one build ledges, balconies, or water channels in public spaces, because they create an enclosure for (death and) impurity. Nor may a corpse be left there overnight. Nor may human bones be carried through the city. Nor may a stranger be given permanent residence there. Nor may graves be placed there, except for the graves of members of the House of David or the prophetess Hulda, which have been there from the days of the first prophets. (And when they removed all the graves from the city, why were these not removed?) They say there was a grotto there that would take all the impurities out into the Kedron River. One may not plant any plants there. Nor may one make a garden or an orchard there, aside from the rose gardens which have been there since the days of the first prophets. Nor may one raise (geese or) chickens there, let alone pigs. Nor may garbage heaps be established there, because of impurity. A stubborn and rebellious son cannot be judged there, said Rabbi Natan, for it says (Deuteronomy 21:19), “His father and mother shall grab him and take him to the elders of the city, to the gate of his place”; but this is not his city, nor his place. Houses sold there cannot include the land they are on. [Houses cannot be sold as a permanent possession] in the city after twelve months. Rent may not be collected there, except for [the use of] beds and mattresses. Rabbi Yehudah said: even rent for beds and mattresses [was not collected]. What would they do with the skins of the sacrificed animals? They would give them to the owners of guest houses. Rabbi Shimon ben Gamliel said: innkeepers were inside the city, and the owners of guest houses were outside. The innkeepers would buy sheepskins with fine wool for four or five sela and then sell them to the people of Jerusalem, and that is how these homeowners got rich.

כתוב אחד אומר (דברים י״ב:י״ד) באחד שבטיך וכתוב אחד אומר (שם) מכל שבטיכם באחד שבטיך זו שבט יהודה ובנימין מכל שבטיכם (זו ירושלים) שכל ישראל שותפין בה. מה היה בחלקו של יהודה הר הבית והלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין ההיכל והאולם ובית קדשי הקדשים וכראש תור היה יוצא ונכנס והיה חוזר לאחוריו [ועליו מזבח בנוי] זכה בנימין ונעשה אושפזיכנא לגבורה שנא׳ (שם לג) ובין כתפיו שכן:

One verse says, “In one of your tribes” (Deuteronomy 12:13). Another verse says, “In all of your tribes.” (Deuteronomy 12:14). “In one of your tribes” refers to Judah and Benjamin. “In all of your tribes” refers (to Jerusalem), which belongs to all of Israel. And what was in the territory of Judah? The Temple Mount, the Chambers of Stone, and the outer courts. And what was in the territory of Benjamin? The Temple itself, the Hallway, and the Holy of Holies, and a triangular extension that went around [the space where the altar was built]. Benjamin merited to host God’s Might, as it says, (Deuteronomy 33:12), “And He rests upon his shoulders.”

א״ר יהושע בן לוי באותה שעה שיודע אני שבית הבחירה עתידה ליקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכל כל אותן השנים בני קיני חותן משה. שנא׳ (שופטים א׳:ט״ז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו אמר כשיגלה הקב״ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. [ומנין] הם מתפרנסין בניו של יתרו מן הצדקה שנאמר (ד״ה א ב) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ ואומר (שם ד) המה היוצרים ויושבי נטעים וגו׳. (בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה ישבו שם) עם המלך במלכותו ישבו שם להיכן הלכו אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום (באותה שעה היה) יעבץ איש טוב וכשר ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה שנאמר (דברי הימים א ד׳:י׳) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר [אם ברך תברכני וגו׳ ויבא אלהים את אשר שאל]:

Rabbi Yehoshua ben Levi said: When I know that the Temple is going to be built again between the territories of Judah and Benjamin, I will go and prepare the fields of Jericho. And who ate the produce of those fields during all those years? The Kenites, the descendants of Moses’ father-in-law, as says (Judges 1:16), “And the Kenites, the descendants of Moses’ father-in-law, went up from the City of Palms.” He also said: When the Holy Blessed One removed His Presence, He promised to give a great reward in the future to Jethro and his descendants. [How do we know] that the descendants of Jethro were supported from charity in the meantime? Because of what it says (I Chronicles 2:55), “The families of the tribes that dwelled at Jabez,” and then (I Chronicles 4:23), “They were the potters, who dwelled in the plantations.” (They were great men, owners of houses, fields, and vineyards. And because of the work of the King of all kings, the Holy Blessed One, they dwelled there) in the king’s service. So then where did they go? They went to Jabez to study Torah, and there they became a people of God. (At that time) Jabez was a good and righteous man, a man of truth and piety, and he would sit and teach Torah, as it says (I Chronicles 4:10), “And Jabez called out to the God of Israel, saying [if You bless me…and God granted his request].”

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש מעולם לא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים חוץ מרבי ישמעאל בן קמחית שיצא להסיח עם שר אחד ונתזה צינורא מפיו ונפל על בגדיו ונכנס אחיו ושמש בכהונה גדולה תחתיו וראתה אותן אמן בו ביום שני כהנים גדולים. ראוה חכמים ואמרו מה זכות היה בידך ואמרה מעולם לא ראו קורות ביתי שער ראשי. (מעולם לא נפגע אדם בירושלים ולא ניזוק אדם ולא נכשל במקדש מעולם) לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם. ולא פיגלו הכהנים בקדשים מעולם וכשהיו מרבים לאכול בשר הקדשים היו שותים את מי השילוח ומתעכל במיעיהן כדרך שהמזון מתעכל:

Ten miracles were performed for our ancestors in the Holy Temple: 1. Flies were never seen in the slaughterhouse. 2. No high priest ever had an emission on Yom Kippur – except for Rabbi Yishmael ben Kimkhit, who went out to speak with a certain official, and some saliva came out of [the official’s] mouth and fell on the clothes [of Rabbi Yishmael], and so his brother went in to serve as the high priest in his place. So his mother was able to see two of her sons serve as the high priest on the same day. The sages saw her and asked her, “How did you merit this honor?” She replied, “Because the walls of my house never saw my hair uncovered.” (3. No one in Jerusalem was ever hurt, and no one was ever injured, or stumbled and fell, in the Holy Temple.) 4. No woman ever miscarried after smelling the sanctified meat. 5. The priests never disqualified the holy offerings. And when they ate the holy meat, they would drink from the waters of the Shiloach and it would digest in their stomachs like regular food.

מעולם לא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ולחם הפנים:

6. There was never a defect in the omer offering, or in the two loaves, or in the showbread.

כלי חרס שנשבר במקומו נבלעין שבריו. לא נצחה הרוח בעמוד עשן (הקטורת). ובזמן שיצא [עמוד עשן] מן המזבח [העולה היה] מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לרקיע [ובזמן שעמוד הקטורת יוצא ממזבח הזהב היה נכנס כדרכו לבית קדשי קדשים]:

7. A clay vessel that shattered would be immediately absorbed back into the ground. 8. The wind never disturbed the pillar of cloud (of incense). 9. When [the pillar of cloud] came out of the altar, [the smoke from the offering would] shoot straight up like a staff until it reached the sky [and when the smoke from the incense would come out of the golden altar, it would wind its way into the Holy of Holies].

(עומדין צפופין ומשתחוין רוחים בזמן שישראל עולין להשתחוות לאביהן שבשמים כשהן יושבין יושבין דחוקים אין כל בריה יכולה להושיט אצבעו ביניהם [וכשהם משתחוים משתחוים רווחים]) נס גדול מכולם אפילו ק' בני אדם נכפפים בבת אחת אין חזן הכנסת מכריז ואומר פנו מקום לאחיכם (נסים נעשו בעזרה שאפי׳ כל ישראל נכנסין בעזרה עזרה מחזקתן). נס גדול מכולן כשישראל עומדים בתפלה דחוקים ואין כל בריה יכול להושיט אצבעו ביניהם (כמלא קומתו) וכשהן משתחוין נעשה ריוח ביניהם כמלא קומת אדם:

10. Though people would stand tightly packed together, when they bowed there was plenty of space. For when Israel went up to worship their Father in heaven, when they sat down, they would be so crowded together that no one could fit a finger between them. [But when they would bow, there was plenty of space.]) But the greatest miracle of them all was that if even a hundred people bowed at the same time, the sexton of the congregation would never have to make an announcement telling people to make space for one another. (Miracles were also performed in the courtyard, for even if all of Israel entered into the courtyard, it could contain them all.) But an even greater miracle was that when all of Israel would stand so packed together during prayer that no one could fit a finger between them, when they would bow down, a space was created between each of them as wide as the height of a person.

רשב״ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות שנאמר (ירמיהו ג׳:י״ז) ונקוו אליה כל הגוים לשם ה׳ ולהלן הוא אומר (בראשית א׳:ט׳) יקוו המים מה [קווי האמור להלן ליכנס] כל מימי בראשית למקום אחד אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה שנא׳ ונקוו אליה כל הגוים:

Rabban Shimon ben Gamliel would say: In the future, all the nations and all the kingdoms will gather together in Jerusalem, as it says (Jeremiah 3:17), “And all the nations will assemble there in the name of the Eternal,” and it says (Genesis 1:9), “Let the waters be assembled.” Just as [there the assembly of] all the waters in Creation were in one place, so too, the assembly here is a gathering of all the nations and kingdoms into Jerusalem, as it says, “And all the nations will assemble there.”